הגרוש עזב את הבית ב-2005 ולאחר שהתגרשו התחתנה האישה עם גבר אחר שעבר לגור עמה בבית המשותף לה ולבעלה. תביעה שהגיש הגרוש לדמי שימוש ראויים עבור כל השנים שלא גר בבית התקבלה בחלקה.
זוג נשוי עם שלושה ילדים התגרש ב-2009. כבר ב-2005 עזב הבעל את הבית שרכש יחד עם אשתו במהלך הנישואין. עם השנים הכירה האישה גבר אחר, וב-2012 השניים נישאו והגבר עבר להתגורר בביתה – אותו הבית שרכשה עם בעלה הקודם.
לשאלות בענייני משפחה:
כנסו ל - פורום דיני משפחה
בסוף 2013 עזבה האישה את הבית ומאז הוא מושכר לצד שלישי והצדדים מתחלקים ביניהם בדמי השכירות שווה בשווה.
בין האישה לבעלה לשעבר התנהלו הליכים שונים בבית הדין הרבני האזורי באשקלון, שם הגיש הבעל תביעה לגירושין, לה כרך את ענייני הממון והרכוש, לרבות פירוק השיתוף בבית. סוגיית פירוק השיתוף בבית טרם הוכרעה בבית הדין הרבני.
בנוסף, הגיש הבעל-לשעבר תביעה בבימ"ש לענייני משפחה בקריית גת, בבקשה שהאישה ובעלה החדש ישלמו לו דמי שימוש עבור התקופה בה התגוררו בבית: האישה מאז עזיבתו ב- 2005 ובעלה מאז שנכנס ועד שהשניים עזבו.
הוא טען שהנתבעת גירשה אותו מביתו בבושת פנים, ואף על פי כן המשיך לשאת במחצית מההחזרים החודשיים של המשכנתא, וכן שילם מזונות ילדים הכוללים מדור והחזקת מדור, ומעולם לא ויתר על זכויותיו בבית, ועל כן זכאי לקבל דמי שימוש ראויים בגין השימוש שעשו בו הנתבעים.
התובע הוסיף שהנתבע עבר להתגורר בבית מבלי שקיבל כל רשות ממנו.
עוד נטען כי בהתאם לחוות הדעת של שמאית שמונתה על ידי ביהמ"ש, ניתן לקבל על הבית דמי שכירות חודשיים של 3,800 שקל ועל כן התובע זכאי לקבל 1,900 שקל בחודש על כל השנים מ-2005 ועד 2013.
הנתבעת טענה, בין היתר, כי התובע עזב את הבית בעקבות עימות שפרץ ביניהם לאחר שהיא גילתה שבגד בה עם אישה אחרת. זמן קצר לאחר מכן, הוא כבר הגיש את תביעת הגירושין, ולכן הוא אינו זכאי לדמי שימוש.
עוד נטען כי אין עילה לחייב את הנתבע בנפרד ממנה, שכן היא הרשתה לו לעשות שימוש בבית, ושימוש זה לא גרע מזכותו של התובע בנכס.
זכאי, אך לא מהבעל החדש
השופטת פאני גילת כהן קיבלה את התביעה באופן חלקי, והחליטה שהתובע זכאי לקבל דמי שימוש מהנתבעת אך לא מהנתבע. השופטת הסבירה שבפסיקה אין עמדה חד משמעית בנוגע לחיוב בן זוג בדמי שימוש כלפי בן הזוג שהפסיק להתגורר בבית, ויש לבחון כל מקרה לגופו.
השופטת השתכנעה שזכותו העקרונית של התובע לדמי שימוש לא נשללה, מה גם שהתנהגותו – הגשת התביעה לפירוק השיתוף בבית הדין הרבני – מעידה על כך שהוא לא ויתר עליהם.
עם זאת, השופטת קבעה שבעלה הנוכחי של הנתבעת לא חייב לשלם לתובע, כיוון שהשימוש נעשה ברשות הנתבעת. מאחר שהנתבעים נישאו זו לזו, אין לראות בכך יחסי שכירות או "שאילת משנה".
מכאן השופטת ניגשה לקבוע את תקופת החיוב ואת גובהו, וקבעה שהנתבעת תשלם לתובע דמי שימוש החל ממועד גירושי הצדדים ב-2009. השופטת התחשבה בכך שהתובע חייב להשתתף במדור הילדים וקבעה כי דמי השימוש שישולמו לו יהיו בשיעור של 750 שקל לחודש.
בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובע 44,250 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 6,500 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד יוסי רפפורט
- ב"כ הנתבעים: עו"ד איילת קריספל
* עו"ד נירית קרסו ארמוזה עוסקת בדיני משפחה.
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.i
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין