הסכם הגירושין קבע כי האב ישלם לשני ילדיו 3,200 שקל בחודש כולל עלות מגוריהם. בתביעה הוא טען כי ההלכה החדשה והעובדה שהאם לא משלמת כיום שכר דירה מצדיקים התחשבות. השופט הסכים עמו.
בית המשפט למשפחה בראשון לציון קיבל לאחרונה תביעה להפחתת המזונות החודשיים שמשלם אב לשני ילדיו (12,9) מ-3,200 שקל ל-1,500 שקל בלבד. השופט עובד אליאס ציין כי ההלכה החדשה לא מצדיקה כשלעצמה את ההפחתה אבל לנוכח העובדה שהסכם הגירושין בין ההורים לא כלל ויתור רכושי מצד האם, וכיום היא חיה עם בעלה השני מבלי לשאת בהוצאות שכר דירה – חישוב המזונות צריך להיערך לפי ההנחיות שקבע בית המשפט העליון לפני כשנה וחצי.
במקרה הנוכחי האב התחייב בהסכם גירושין שאושר ב-2012 בבית המשפט למשפחה, לשלם עבור שני הילדים 3,200 שקל בחודש – סכום שכולל גם את עלות המגורים שלהם ומתחשב במידת מה בכך שהמשמורת על הילדים משותפת והם שוהים עמו 40% מהזמן.
לפני כשנה הוא הגיש את תביעתו להפחתת מזונות. הוא טען בין היתר כי ההלכה החדשה והעובדה שהאם מתגוררת כיום עם בעלה החדש בדירה שבבעלותו, כך שאין לה יותר הוצאות שכר דירה – נחשבות לשינוי נסיבות מהותי הנדרש לשינוי הסכום.
האם התנגדה וטענה כי האב לא הוכיח שינוי נסיבות מספק, ולמעשה הוא הגיש את התביעה בחוסר תום לב משום שבהסכם היא ויתרה על רכוש לטובת תשלומי המזונות. עוד היא טענה כי האב עדיין חייב לממן לילדיו את עלות המגורים.
די בשינוי קל
השופט אליאס הפנה לפסק דינו המנחה של בית המשפט המחוזי בלוד מהשנה שעברה, בו נקבע כי אמנם ההלכה החדשה לא נחשבת לשינוי נסיבות מהותי כשלעצמה אך אם התובע נוהג בתום לב ומוכיח שינוי קל והיעדר ויתורים מיוחדים על רכוש לטובת המזונות – בהחלט אפשר לפתוח את הסוגיה מחדש ולבחון את שיעור המזונות בהתאם להלכה. כלומר, בהתחשב בהכנסות שני ההורים וזמני השהות עם הילדים.
במקרה הנוכחי, נקבע כי האם לא הוכיחה שוויתרה על רכוש לטובת המזונות. בעניין זה הסתמך השופט על עדות עורכת הדין שערכה את ההסכם והבהירה כי בני הזוג עשו איזון שוויוני ביותר והאם קיבלה בדיוק חצי מהרכוש המשותף.
בנסיבות אלה השופט סבר כי המעבר של האם להתגורר עם בן זוגה החדש מהווה שינוי מספיק, שכן אין חולק כי המזונות בהסכם כללו רכיב של מגורים – שכיום האם לא נושאת בו.
מכאן, קבע השופט, שיש הצדקה לבחון את שיעור המזונות מחדש על פי הדין הנוכחי.
השופט מצא כי ההכנסות של שני ההורים גבוהות ועומדות על כ-20 אלף שקל. מבחינת זמני השהות, השופט קבע כי הילדים אמנם שוהים אצל אביהם כ-40% מהזמן אך בפועל אמם נושאת ברוב הוצאותיהם (70%).
צרכי הילדים הוערכו על ידי השופט בסכום גבוה של 7,000 שקל (3,500 שקל לילד) בהתחשב ברמת ההכנסות של הוריהם (המינימום לפי הפסיקה עומד על 2,250 שקל לילד).
מכאן שהאב, הנושא ב-30% מהוצאות הילדים כשהם נמצאים אצלו, מוציא עליהם כ-2,000 שקל בחודש מעבר לתשלומי המזונות. בנסיבות אלה נקבע כי סכום המזונות הראוי יעמוד על 1,500 שקל בלבד.
לפיכך השופט הורה על הפחתת המזונות לסכום זה, וזאת מבלי לחייב את האם בהוצאות על מנת שלא להסלים את הסכסוך.
עו"ד שני בן דוד
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין