פס''ד בנושא הפחתת מזונות ע''פ בע''מ 919/15

1. הצדדים הם בני זוג לשעבר אשר נישאו זה לזו בשנת 2003.

מנישואיהם נולדו לצדדים שני ילדים, ילידי 2007 ו - 2010.

נישואי הצדדים לא עלו יפה והם התגרשו זה מזו בשנת 2012.

ערב גירושיהם ערכו הצדדים הסכם גירושין, אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 8.1.12.

בשל מחלוקות שהתגלעו בין הצדדים בקשר למקום מגורי האם והילדים (מהטעם שהאם ביקשה להעתיק מקום מגוריה ומגורי הילדים), ערכו הצדדים תוספת להסכם הגירושין, אשר אושרה וקיבלה תוקף של פסק דין ביום 26.6.12.

בהסכם הגירושין ובתוספת לו נקבעה משמורת משותפת של הילדים וזמני שהות נרחבים בין האב לילדים. יצויין כי בתוספת להסכם הגירושין נקבעו זמני שהות שוויונים לחלוטין (7 לילות בפרק זמן של 14 יום). ברם, כעולה מעדויות הצדדים, זמני שהות אלו לא מתקיימים בפועל והילדים חזרו ללון אצל האב, כפי ההסכמות בהסכם הגירושין המקורי, קרי - 6 לילות בפרק זמן של 14 יום.

2. בהסכם הגירושין נקבע, בין היתר, כי האב ישלם למזונות הילדים ולמדורם סך כולל של 3,200 ₪ בחודש, ובתוספת מחצית הוראות רפואה וחינוך. הסכום הנ"ל מגיע כיום לכדי סך של כ - 3,300 ₪ בחודש.

3. האב הגיש תובענה להפחתת מזונות. לשיטתו אירעו מספר שינוי נסיבות: שונתה ההלכה בבע"מ 919/15, הכנסתה של האם גדלה משמעותית בעוד ששלו לא גדלה, האם נישאה בשנית, מתגוררת עם בעלה ולא נדרשת למדור, הילדים גדלו, האם מפרה את התוספת להסכם הגירושין בדבר הלילה השביעי בפרק זמן של שבועיים ימים. האב מדגיש כי סכום המזונות בהסכם נקבע על בסיס של 1,400 ₪ לילד, בתוספת מדור בשיעור של 40% מתוך סך של 4,000 ₪, ובביצוע הפחתה בשיעור של 25% מכלל הסכום, בשל המשמורת המשותפת, וכפי הדין שהיה נהוג באותה עת. האב טוען כי לא היה כל ויתור רכושי של מי מהצדדים בהסכם הגירושין וכי היה איזון מלא ביניהם.

האם מתנגדת להפחתת המזונות. לשיטתה לא ארע כל שינוי נסיבות. האם טוענת כי האב חסר תום לב ולא יכול ליהנות מהנוסחה החדשה בדבר הנשיאה בנטל המזונות שנקבעה בבע"מ 919/15. האם טוענת כי עשתה ויתורים רכושיים רבים בהסכם הגירושין וכי יש לקרוא את ההסכם כמקשה אחת. האם טוענת כי כל שינויי הנסיבות עליהם מצביע האב היו צפויים ואין בהם כדי להביא להפחתת שיעור המזונות. האם טוענת לעניין המדור כי לא ניתן לפטור את האב מחובת המדור גם בנסיבות בהן היא מתגוררת עם הילדים בדירת בעלה השני.