אחד משלושת ילדי בני הזוג לשעבר עבר למשמורת אביו. בית המשפט קבע כי מדובר בשינוי נסיבות משמעותי שמצדיק להתערב באותו חלק בהסכם הגירושין שקשור למזונותיו.
הורים לשלושה הגיעו להסכמה בדבר מעבר הבן הבכור למשמורת האב וביטול חלקו במזונות. לאחרונה נדרש השופט יהורם שקד לקבוע האם שינוי זה מצדיק להפחית גם את מזונות הילדים האחרים בהתחשב בהלכה החדשה של העליון. בפסק הדין נקבע כי מאחר שמדובר בשינוי נקודתי אין מקום לבחון מחדש את המזונות שנותרו אבל לצד זאת יש לחייב את האם להשתתף בחצי מהמזונות של הילד הגדול בסכום של 1,250 שקל לחודש.
ההורים התגרשו לפני שנתיים וחתמו על הסכם גירושין כולל שהסדיר את ענייני הרכוש, המשמורת ומזונות הילדים (בני 14, 12 ו-10). בסוגיה האחרונה נקבע כי האב ישלם 6,500 שקל לחודש כולל הוצאות מגורים וישתתף במחצית ההוצאות החריגות (רפואיות וחינוכיות).
כ-8 חודשים לאחר מכן הגיש האב שתי תביעות באמצעות עו"ד אורי דון יחייא. האחת, להעברת הבן הבכור למשמורתו והשנייה, להפחתת המזונות.
בהמשך הגיעו ההורים להסכמות חלקיות, ובהתאם להן ניתן פסק דין שקבע כי הילד הבכור יעבור למשמורת אביו וחלקו במזונות יבוטל (כ-2,200 שקל).
השאלות שנותר לדון בהן היו האם יש מקום גם להפחית את מזונותיהם של הילדים האחרים ולחייב את האם להשתתף במזונות הילד הבכור.
טענות האב היו כי השינוי במשמורת נחשב ל"שינוי נסיבות מהותי" שמצדיק להתערב בכלל המזונות. שינוי נוסף מתבטא לטענתו בירידה החדה בהכנסתו לעומת העלייה בהכנסות האם.
כמו כן נטען כי גם השינוי במצב המשפטי בעקבות ההלכה של בית המשפט העליון מצדיק בדיקה מחודשת של המזונות.
מנגד טענה עו"ד מיכל זלינגר בשם האם כי אין שום סיבה לפתוח את ההסכם, מה גם שמצבה הכלכלי של האם לא השתנה בפועל.
הכל יחסי
השופט יהורם שקד הסביר כי התערבות בסכום מזונות פסוק תיעשה רק אם חל שינוי משמעותי שמצדיק זאת, בפרט כשמדובר במזונות שנקבעו בהסכם גירושין כולל.
בהתאם לכך, במקרים שבהם מתבקשת התערבות בהסכם יש לבדוק האם השינוי משפיע על סכום המזונות באופן רוחבי או שמא יש לו השפעה נקודתית על חלק מהחיוב.
במקרה הנוכחי נקבע כי אין ספק שמעבר אחד הילדים למשמורת האב הוא שינוי נסיבות מהותי. עם זאת, האב לא הוכיח כי מצבו הכלכלי גרוע מזה של האם, ולמעשה בחינת הכנסותיהם והוצאותיהם מעלה כי יחס ההכנסות בין ההורים דומה.
האם המעבר מצדיק התערבות בסכום המזונות הכולל ובחינתו בהתאם להלכה החדשה? התשובה של השופט שקד הייתה שלילית.
השופט ציין כי אמנם בפסיקה מנחה נקבע כי ההלכה מקלה על הוכחת שינוי נסיבות אלא שהאב לא הוכיח כי העברת המשמורת של בנו השפיעה רוחבית על היכולת הכלכלית שלו לשאת במזונות שני הילדים האחרים.
לצד זאת, השופט קיבל את עמדת האב לגבי ההשתתפות במזונות הילד שבמשמורתו. נקבע כי ברוח ההלכה החדשה שמחייבת את שני ההורים לשאת במזונות הילדים באופן יחסי להכנסותיהם ולהסדרי המשמורת, האם אכן צריכה להשתתף במזונות.
לפיכך האם חויבה לשלם לאב מחצית מסכום המזונות של הילד הבכור – 1,250 שקל. זאת, החל מספטמבר 2017, כשאת הסכום הרטרואקטיבי שהצטבר תשלם בתשלומים חודשיים של 1,000 שקל. האב אף יקבל את חלקו של הבן הבכור בקצבת הביטוח הלאומי.
לא נפסקו הוצאות.
לחצו כאן לפסק הדין המלא בתלה"מ 9494-10-17
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין