מנהל בית קפה בת"א ביקש למנוע את הבנייה בטענה שלא ידע דבר על המיזם. השופט דחה את בקשתו, בין היתר כיוון שהשתכנע כי האיש ידע גם ידע, ומנסה לצבור יתרון טקטי בעזרת ביהמ"ש.
לפני כשבועיים אמורות היו להתחיל עבודות חיזוק בניין לפי תמ"א 38 ברחוב יהודה הלוי בתל-אביב. באותו יום שוכר בית קפה הפועל בקומת הקרקע בבניין, הגיש בבימ"ש השלום בתל אביב בקשה לצו מניעה זמני לאסור על תחילת העבודות, עד להכרעה בתביעה שהגיש.
הבקשה והתביעה הוגשו נגד בעלי הנכס השונים וכן נגד חברת בנייה. המבקש טען כי רק בסוף דצמבר נודע לו על מיזם התמ"א, כלומר ימים או שבועות ספורים לפני מועד תחילת העבודות. הוא הודה כי בהסכם השכירות משנת 2014 צוין כי הבניין עתיד לעבור שיפוץ, אלא שלטענתו עובדה זו הוזכרה בהסכם באופן "כללי ביותר ולקוני".
בהקשר זה נטען בין היתר כי מי שניהל את המו"מ לשכירות הנכס היה שותפו העסקי של המבקש, ולכן הוא לא היה בקי בפרטים.
שימוש לרעה בהליכים
השופט עמית יריב הבהיר כי בקשות לצווים זמניים – מה שנקרא "סעד זמני" – נבחנות לאור שני היבטים: סיכויו של המבקש בתביעתו ("ההליך העיקרי") וכן התנהלות המבקש.
לאחר שעיין בבקשה, כתב השופט: "נחה דעתי כי יש לדחות את הבקשה לצו מניעה זמני – הן מטעמים שבמהות הן מטעמים שבהתנהלותו הדיונית של המבקש, אשר יש בה מידה גדושה של חוסר תום-לב".
השופט דחה את טענות המבקש והפנה לסעיף מפורש בהסכם השכירות שבו הצדדים ציינו בין היתר כי ידוע לשוכר (כלומר למבקש) כי הבניין עומד בפני שיפוצים.
כמו כן, השופט ציין כי יש גבול למידת "זריקת האחריות" שניתן לקבל ממי שמתיימר להיות בעל עסק – המבקש רכש את חלקם של שותפיו בעסק, וצריך היה לברר איתם איזה מידע יש להם.
יתרה מכך, בעוד שהבמקש לא זימן לעדות את שותפו העסקי לשעבר, המשיבים הציגו מכתב ששלחה שנשלח לרעייתו של המבקש בחודש מרץ 2016 ולבקשתה, ובו אישרו בפניה שהבניין נמצא ב"שלבים מתקדמים מאד" של אישור תמ"א 38.
השופט הבהיר כי מסמך זה למעשה שומט את הקרקע מתחת לטענות המבקש – אותן כינה "לא אמת" – כך שכבר במרץ 2016 המבקש יכול היה לעיין בפרטים ולהגיש בקשה מתאימה בבית המשפט. השופט הוסיף כי עצם העובדה שהמבקש לא גילה על קיומו של מכתב זה מצדיקה את דחיית הבקשה מחמת חוסר תום לב.
יתרה מכך, השופט הבהיר כי במהלך הדיון התברר כי מטרתו האמיתית של הצו המבוקש הוא להביא את המשיבים – או לפחות את חלקם – לנהל עם המבקש מו"מ על תנאי ביצוע העבודות בנכס. השופט ציין כי "מדובר בניסיון לנהל משא ומתן מתוך יתרון טקטי על פני המשיבים, ותוך גרימת נזק חמור למיזם כולו. התנהלות זו אינה יכולה לעמוד, והיא גובלת לטעמי בשימוש לרעה בהליכי המשפט".
בסיומה של ההחלטה השופט חייב את המבקש לשלם למשיבים שכ"ד עו"ד בסך 37,500 שקל, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי שיוכרע בהמשך.
- שמות ב"כ הצדדים מצוינים בהחלטה
עו"ד רון ניב
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין