בית המשפט קבע כי השכן התרשל אך גם הנפגעת סיכנה את עצמה כשעלתה על הכיסא כדי להוריד משחק מהארון. למרות זאת, עיקר האחריות הוטל על חברת "אליתה ליוינג" שמכרה כיסא פגום.
ביקור אצל השכן הסתיים בשבר בכף הרגל. בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה כי השכן התרשל כשאפשר לשכנה שלו לעלות על כיסא בר פגום כדי להוריד משחק מהארון אך גם קיבל את טענתו כי עיקר האחריות מוטלת על חברת "אליתה ליוינג" ממנה נרכש. השופט אחסאן כנעאן חייב את החברה להחזיר לשכן ולחברת הביטוח "הראל" 65% מסכום הפיצויים שנקבע על כ-34,000 שקל לאחר הפחתה של שליש בשל רשלנות תורמת של הנפגעת, שסיכנה עצמה ביודעין.
בתביעה לפיצוי על נזקי גוף שהוגשה לפני כ-3 שנים טענה התובעת (52) כי לרשלנות מצד השכן, שלא הזהיר אותה שכיסא הבר בו השתמשה פגום ולא תחזק אותו למרות זאת. כתוצאה מהנפילה היא שברה את כף הרגל ונזקקה לקיבוע בגבס ולטיפולים שונים שבגינם נעדרה במשך תקופה ארוכה מעבודתה.
חברת הביטוח "הראל", שנתבעה יחד עם השכן בהיותה מבטחת הדירה באחריות צד ג', התכחשה לקיומה של התאונה אך טענה לחילופין כי אם אכן אירעה, האחריות המלאה מוטלת על התובעת שעלתה על כיסא שנועד לישיבה.
מלבד זאת הגישה "הראל" הודעת צד שלישי נגד "אליתה" שממנה נרכש הכיסא בטענה שמכרה מוצר פגום. "אליתה" טענה בתגובה כי אין לה כל קשר לתאונה, ככל שאכן אירעה, ואם היה פגם כלשהו במוצר הוא נוצר לאחר שהכיסא יצא מחזקתה.
סכנה
השופט אחסאן כנעאן קבע כי עדויות התובעת והשכן הוכיחו את נסיבות התרחשות התאונה, ולפיהן היא אירעה משום שהברגים שחיברו את המושב לרגליים השתחררו כשהתובעת עלתה על הכיסא, והמושב זז.
עוד נקבע, כי מהראיות עלה כי עוד לפני התאונה השכן התלונן על כך שהכיסאות מתפרקים ונציג של "אליתה" הגיע לביתו וחיזק את הברגים.
בנסיבות אלה הסביר השופט כי היה על השכן לבדוק את הברגים ולחזק אותם, בפרט כשראה את התובעת לוקחת את הכיסא לאחד החדרים הפנימיים ויכול היה להניח שהמטרה הייתה להגיע למקום גבוה. משכך נקבע כי השכן התרשל ואחראי לקרות התאונה.
עם זאת, השופט קיבל את הודעת הצד השלישי בחלקה הגדול ופסק ש"אליתה" תחזיר לשכן ולחברת הביטוח 65% מהפיצויים בהם יחויבו.
השופט ציין כי "אליתה" ניסתה להסתיר את התיקון שביצעה בכיסאות ולא בכדי, משום שחוק האחריות למוצרים פגומים מטיל עליה אחריות נזיקית במקרה כזה.
השופט ציין כי התובעת אמנם לקחה על עצמה סיכון כשהשתמשה בכיסא כדי להתרומם אך זה לא משנה את העובדה שלפי החוק הוא "מוצר פגום" שהיווה סכנה גם למי שהיה משתמש בו לישיבה. רשלנות התובעת, נקבע, תתבטא בהפחתה של שליש מהפיצויים על נזקיה, שכוללים כאב וסבל, הפסד ימי מחלה, עזרה והוצאות רפואיות בסך 41 אלף שקלים.
לאחר הפחתת האשם התורם ותוספת של הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, חויבו השכן וחברת הביטוח לשלם לתובעת כ-34 אלף שקלים, ואילו "אליתה" תחזיר להם 65% מהסכום ותשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 6,000 שקלים.
- ב"כ התובעת: עו"ד מאיר ברק
- ב"כ הנתבעים: משרד עורכי דין נשיץ ברנדס
- ב"כ הצד השלישי: אריאל סיאג, עורך דין נזיקין
עו"ד דוד בן עוליאל
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין