פלונית נ' שי שמוליק פרטוש סבן ואח'

צד ג' - אליתה ליוינג ישראל בע"מ - ע"י עוה"ד אריאל סיאג

לפניי תביעה לנזקי גוף שאירעו על פי הנטען לתובעת עת עלתה בביתו של הנתבע על כיסא בר ונפלה. התביעה מופנית כנגד הנתבע, הבעלים של הבית ושל הכיסא, ומבטחת דירתו בביטוח אחריות צד שלישי. אלה בתורם הגישו הודעה לצד שלישי כנגד החברה ממנה נרכש הכיסא. פסק דין זה עוסק הן בשאלת האחריות עלכל היבטיה והן בשאלת גובה הנזק כפי שיפורט בהמשך.

טענות הצדדים

1.התובעת, ילידת 1968, טוענת כי ביום 13.12.15 ביקרה בביתו של הנתבע, שהוא שכן וידיד המשפחה. במהלך הביקור התובעת נטלה כיסא כדי להוריד משחק מהארון ולפתע נשבר הכיסא בפתאומיות והתובעת נפלה על הרצפה. כתוצאה מכך פנתה התובעת לקבלת טיפול רפואי בבית חולים האזורי לגליל מערבי בנהריה, שם אובחנה כסובלת משברים במסרקים בכף רגל שמאל. התובעת טופלה על פי הנטען באמצעות הנחת סד גבס ושוחררה עם המלצות למנוחה ונטילת משככי כאבים. בהמשך נזקקה התובעת לקבל טיפולים נוספים במסגרת מרפאות חוץ של בית החולים והיא הייתה במעקב אורתופדי בקופת חולים, במסגרתם אובחן שהשבר אינו מחובר באופן מלא והיא הונחתה להתהלך באמצעות קביים, ביצוע טיפולי פיזיותרפיה, להימנע ממאמץ פיזי ועמידה ממושכת. על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת נעדרה תקופה של 48 ימים.

התובעת מבססת את תביעתה על עילת הרשלנות. התובעת טוענת כי חל במקרה זה הכלל של הדבר מדבר בעדו, או לחילופין, הכלל הנוגע לדבר מסוכן אשר מעביר את הנטל לנתבעים להוכיח שהנתבע לא התרשל ולחילופין טוענת שהנתבע התרשל בכך שלא דאג לתחזק את הכיסא בצורה נאותה וכי לא דאג שהכיסא יהיה תקין. עוד נטען שהנתבע לא נקט באמצעים מספיקים למניעת הנפילה למרות שצפה או היה עליו לצפות את האירוע. לבסוף נטען שהנתבעת צורפה מכוח היותה מבטחת האחריות של הנתבע.

2.הנתבעים טוענים כי דין התביעה להידחות מחמת העדר יריבות. עוד הוכחש התרחשות אירוע התאונה או נסיבותיה, ולחילופין הוכחשה אחריותם לאירוע. בנוסף נטען כי הנטל מוטל על התובעת באופן מלא להוכיח את התאונה ואחריות הנתבעים. בנוסף, במידה ויוכח האירוע, האחריות המלאה להתרחשותו מוטל על התובעת לבדה. לבסוף הכחישו הנתבעים את תחולת הכלל הדבר מדבר בעדו או כל כלל אחר המעביר את נטל הבאת הראיה ולסיום הוכחשו נזקיה הנטענים של התובעת.

במקביל נשלחה הודעת צד שלישי כנגד חברת אליתה ליווינג ישראל בע"מ, במסגרתה נטען כי במידה ותוטל אחריות על הנתבעים, הרי יש לחייב את הצד השלישי לשפות את הנתבעים באופן מלא. נטען שהנתבע רכש את הכיסא ממנו נפלה התובעת מהצד השלישי. מדובר בכיסא לשולחן בר מדגם "בוניפיטי" מתוצרת איטליה. מושב הכיסא מחובר בחלקו התחתון למסגרת מתכת באמצעות 4 ברגים מסוג "הלן". נטען בהודעה לצד השלישי, שבכיסא נשוא התביעה לא הותקנו בין הברגים לגוף המתכת כל טבעות "שייבה". לאחר האירוע ובעקבותיו הותקנו בכל הכיסאות טבעות למניעת תזוזת הברגים על ידי הצד השלישי. הנתבעים טוענים לתחולת הכלל של הדבר מדבר בעדו המעביר את הנטל לכתפי הצד השלישי להוכיח שלא התרשל. לחילופין, טוענים שהצד השלישי התרשל עת סיפק כיסא פגום או לא בטיחותי או לא מתאים. נטען עוד, שלא סופקו הוראות שימוש ולא הייתה אזהרה לגבי הסכנה הכרוכה בשימוש בכיסא ככל שהייתה כזו. לבסוף טוענים הנתבעים, כי יש להטיל אחריות על הצד השלישי בהתאם להוראות חוק האחריות למוצרים פגומים, תש"מ-1980, בהיות הצד השלישי יצרן כמשמעו באותו חוק. נטען עוד כי הפגם בכיסא נוצר עת היה הכיסא בשליטת הצד השלישי והיה עליו לדעת שהכיסא לא עמד ברמת הבטיחות הסבירה.

3.הצד השלישי מכחיש את עצם התרחשות התאונה ונסיבותיה. נטען עוד, שהאירוע על פי המסמכים ארע במקום ובנסיבות שונות. במסגרת כתב ההגנה הכחיש הצד השלישי את חובתו לשפות את הנתבעים או להשתתף עמם בפיצוי התובעת. עוד הכחיש הצד השלישי כי התקין טבעות במוצר לאחר האירוע נשוא כתב התביעה ונטען שהמוצרים שרכש הנתבע סופקו לו כשהם תקינים וללא פגם. בנוסף, במידה והיה פגם במוצר הנתבע גרם לו לאחר שהמוצר יצא משליטת הצד השלישי. הצד השלישי מכחיש שהייתה רשלנות כלשהי מטעמו ולא התקיימו התנאים להעברת הנטל אליו להוכיח שלא התרשל. במקביל הכחיש הצד השלישי את כל סעיפי כתב התביעה.

הכרעה ודיון