ההורים התחייבו להעביר את המשק לאחת מבנותיהם. במקביל התחייבה הבת לפצות את אחיה ב-1.2 מיליון שקל ולצורך כך מכרה את הזכויות במשק שהיה בבעלותה. תביעת ההורים לביטול ההסכם נדחתה על רקע הסתמכות הבת ובהיעדר עילה
השופט אריאל ממן דחה לאחרונה תביעה שהגישו הורים נגד בתם בנוגע להעברת זכויות במשק במושב. ההורים ביקשו לבטל הסכם להעברת המשק לנתבעת שנחתם ב-2017. הם טענו כי לא הבינו את ההסכם ושהבת הפרה אותו בהתנהגות מחפירה כלפיהם. השופט לא מצא בסיס לטענות וקבע כי על הצדדים להשלים את התחייבויותיהם.
להורים ארבעה ילדים, ביניהם הנתבעת. בדצמבר 2017 חתמו האב (שהמשק רשום על שמו) ובתו על הסכם העברה ללא תמורה. במקביל חתמה הבת על התחייבות בלתי חוזרת כלפי ההורים, לפיה היא תמכור את ביתה ותשלם סך של 600,000 לאחותה, סך של 300,000 שקל לאחות נוספת וסך של 300,000 שקל לאחיה.
היא גם חתמה על כתב התחייבות כלפי הוריה, לפיו העברת הנחלה על שמה תיעשה תחת התחייבות לטפל ולדאוג לכל צרכיהם, עד אחרית ימיהם.
כשלוש שנים לאחר מכן הגישו ההורים תביעה לביטול העברת הזכויות לבת. לדבריהם, כתב ההתחייבות נחתם ללא ידיעתם וללא הסכמתם לתנאיו.
ההורים סיפרו שהוצג בפניהם מצג שווא, לפיו מדובר במכירה לכל דבר ועניין, כאשר בפועל הם הוחתמו על הסכם העברה ללא תמורה, תוך ניצול לרעה של גילם המתקדם ומצוקתם הרגשית.
לדברי התובעים, שעה שהעברת הזכויות טרם הושלמה, מדובר בהתחייבות לתת מתנה ולא במתנה שהושלמה ובנסיבות אלה, הם רשאים לחזור בהם. הם ציינו שהנתבעת לא קיימה את התחייבותה לטפל בהם והתנהגה כלפיהם בזלזול וחוסר כבוד, מה שעולה כדי "התנהגות מחפירה" המצדיקה את ביטול ההתחייבות לתת מתנה.
הנתבעת טענה מנגד כי מי שעומד מאחורי התביעה הם אחיה ולא ההורים עצמם, אשר משמשים כ"בובות על חוט".
היא הסבירה כי על מנת שתוכל לפצות את אחיה כפי שהתחייבה, היא מכרה את ביתה במושב אחר.
הנתבעת הסבירה כי עד אוגוסט 2020 הכל היה כשורה אלא שאז קיבל אחיה הודעה בהליך פשיטת רגל המתנהל בעניינו, לפיה עתידים להוציא את המשק שעל שמו למכירה, ואז הוא החל להפעיל לחץ על ההורים לבטל את ההסכם מולה.
הנתבעת דחתה את הטענה להתנהגות מחפירה והבהירה כי לאורך השנים טיפלה בתובעים וסייעה להם רבות.
לא התנהגות מחפירה
השופט אריאל ממן מבית המשפט למשפחה בקריית גת דחה את התביעה. הוא ציין כי האב תיאר בעדותו את "התנהגותה המחפירה" של בתו בכך שלמשל "היא הייתה הולכת לצרכנייה ולא הייתה שואלת אם הם צריכים לחם או חלב".
הוא קבע שבין הצדדים נחתם הסכם מכר להעברת המשק בתמורה, ולא הסכם מתנה. התמורה שאליה התחייבה הבת היא פיצוי האחים בסך כולל של 1.2 מיליון שקל.
השופט לא מצא כי התנהגותה של הנתבעת מהווה הפרה יסודית של ההסכם, המצדיקה ביטול החוזה. "התובעים לא הסבירו כיצד נפגעה רמת חייהם וגם אם רמת חייהם נפגעה לכאורה, לא הבהירו מדוע הדבר נובע ממחדליה או ממעשיה של הנתבעת", כתב.
עוד הוא הוסיף כי הנתבעת הסתמכה על ההסכם ושינתה מצבה לרעה ובמצב זה התובעים אינם יכולים לחזור בהם.
לפיכך הוא הורה לצדדים להשלים את העברת הזכויות על שם הנתבעת, בכפוף לתשלום התמורה לאחים.
לא ניתן צו להוצאות.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אלון גולדברג עוסק/ת ב- נחלות ומשקים במושבים וקיבוצים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין