לפסק הדין בעניין מינהל מקרקעי ישראל נ' פרי הר אגודה חקלאית שיתופית בע|"מ
מינהל מקרקעי ישראל הגיש תביעה לסילוק ידם של הקיבוצים מעלה החמישה וקרית ענבים, משטח האדמות פרי-הר בי-ם, והקיבוצים הגישו תביעה נגדית בטענה כי יש להם זכויות חכירה בקרקע. ביהמ"ש קיבל את תביעת המנהל והורה לקיבוצים לפנות את הקרקע עד ינואר 2013.
השטח המכונה 'פרי –הר' הסמוך לגבעת מרדכי בירושלים, אשר מצוי בבעלות המדינה ומנוהל על ידי מינהל מקרקעי ישראל, הוקם בשנת 1959 על ידי הקיבוצים קריית ענבים, מעלה החמישה וחברת ייצור ופיתוח, והפך לאגודה חקלאית. בשנת 1961 חתמו הקיבוצים, באמצעות האגודה, על חוזה חכירה עם המינהל ובו נקבעו תקופות חכירה שונות בנות 10-25 שנים לגבי חלקים שונים של המקרקעין, שחלקן היו אמורות להסתיים בשנת 1966, חלקן בשנת 1971 והאחרונה בשנת 1981, אולם למעשה הקיבוצים אוחזים בקרקעות אלה עד ליום זה.
נוכח טענת המינהל, כי לקיבוצים אין זכות בקרקעות מזה שנים רבות, החלו הצדדים במשא ומתן באשר לגורלן, כאשר לאורך כל הדרך שמר המינהל על טענתו כי זכות הבעלות במקרקעין נותרת בידו. מנגד טענו הקיבוצים, כי ביצעו במקום פרוייקטים חקלאיים שונים, וזאת בהסתמך על הבטחת המדינה והתחייבותה משנות ה 50, להחכיר להם את השטח לתקופה של 49 שנים עם זכות הארכה ל 49 שנים נוספות, וכי בשנות ה 70 אף הפכה הקרקע לחלק ממשבצת מקרקעין המוקצית להם לשם עיבוד חקלאי, מכיוון שלא היה להם שטח כזה. לעומתם, טען המינהל, כי בשנת 1971 הסכים לתת להם רשות להשתמש בשטח ולעבד אותו עד שיקבלו משבצת חקלאית אחרת, ומעולם לא הבטיח להם כי השטח הזה יוותר בחזקתם.
המשא ומתן לגבי גורל השטח התנהל בין הצדדים עד לאמצע שנות השמונים, שאז פנו הקיבוצים בבקשה לחכור את השטח כדי שיוכלו להבטיח החזר של ההשקעות בקרקע. בשנת 1994 אף יזמו הקיבוצים הליכי תכנון במקום, וביקשו לקדם את שינוי תכנית המתאר לשם פיתוחו, והמינהל שיתף עמם פעולה והודיע לוועדת התכנון כי אין לו התנגדות לבקשה, אך עם זאת, התמיד בסירובו להחכיר להם את השטחים, תוך שהציע לקיבוצים הצעות פשרה שונות.
משניסיונות הצדדים להגיע להסכמות לא נשאו פרי לאורך למעלה מחמישים שנה, הגיש המינהל תביעה זו, לסילוק יד הקיבוצים מהמקרקעין.
המינהל טען, בין היתר, כי לו בעלות מוחלטת על הקרקע, וכיום הקיבוצים מחזיקים בה ללא זכות, היתר או רשות, שכן זכות החכירה שלהם הסתיימה לפני שנים, ולכן עליהם להשיבם למינהל.
הקיבוצים העלו שלל טענות, ובהן- טענה כי יש להם זכויות חכירה לדורות בקרקע (49 שנים ואופציה להארכה ב 49 שנים נוספות), זאת בשל הבטחה מנהלית שניתנה להם על ידי גורמים שונים, ובהם שר הבינוי והשיכון בשנת 91', אריאל שרון, כי זכאותם לחכירת הקרקע ושימוש בלתי מוגבל בה מוקנית להם על פי חוק, וכי תביעת המנהל לוקה בשיהוי והתיישנות.
התעלמות מפניות המינהל לפינוי הקרקע
השופט עודד שחם קיבל את תביעת המנהל ודחה את התביעה הנגדית שהגישו הקיבוצים. נקבע, כי אין חולק כי הבעלות בקרקע היא של המינהל, אשר עמד על זכותו בקרקע לאורך כל הדרך, החל משנות השישים, עת הקרקע הוחכרה לקיבוצים וכלה בהגשת התביעה.
נפסק, כי הקיבוצים לא הוכיחו כלל, כי ניתנה להם הבטחה מינהלית מחייבת לחכירת הקרקע לתקופה של 49 שנים עם זכות הארכה ל 49 שנים נוספות. נקבע, כי כל שהתנהל בין הקיבוצים למינהל הינו משא ומתן שכלל אי אילו פעולות אדמיניסטרטיביות והתכתבויות באשר לאפשרות להבטיח את החכרת השטח, אולם אלו לא הבשילו לכדי הבטחה מינהלית מחייבת של רשות.
עוד נקבע, לאורך שנות ההידברות בין הצדדדים, ניסה המנהל להגיע להסכמות עם הקיבוצים, אך זאת תוך הקפדה שלא להבטיח לקיבוצים זכויות בקרקע, ולפיכך אין להם כל זכות חכירה.
השופט הוסיף ודחה את טענות הקיבוצים בדבר התיישנות ושיהוי בקובעו, כי משמדובר במקרקעין מוסדרים, אין עליהם התיישנות לפי הדין, ובכל מקרה התיישנות לא הוכחה, ושנית, משהמנהל לא הציג מעולם מצג על פיו הוא מחל על זכותו, ובהתחשב בכך שבין המנהל לקיבוצים התנהל משא ומתן בין השנים 1966-1990, לא מדובר בשיהוי.
"כאן המקום לומר מלים אחדות בסוגיית תום הלב (...)", כתב השופט, "(...) לכל אורך הדרך, במשך עשרות שנים, תפסו הנתבעים את המקרקעין, תוך התעלמות מפניות המינהל לפנותם או להסדיר את המעמדם. זאת, אף שלשיטתם שלהם לא היה הסכם חכירה תקף ביחס לקרקע, סירבו הנתבעים באופן עקבי לפניות המינהל לפנותה.", כתב השופט אך ביקר גם את התנהלות המינהל בציינו, כי ניתן היה לצפות כי תביעות הפינוי יוגשו על ידו בשלב מוקדם יותר, אך עם זאת קבע, כי במאזן תום הלב מול הקיבוצים, ידם של האחרונים על התחתונה.
לפיכך נפסק כאמור, כי לקיבוצים אין זכות להמשיך ולהחזיק בקרקע, ועליהם לפנותה עד ליום 1.1.2013, כדי שיהיה להם זמן להתארגנות לוגיסטית.
נוכח התנהלות הקיבוצים בהליך, חייב אותם השופט בשכר טרחת עורכי דין של 57,500 שקל, ובהוצאות ההליך בסך 823 שקלים.
לפסק הדין בעניין מינהל מקרקעי ישראל נ' פרי הר אגודה חקלאית שיתופית בע"מ
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.