בביתה של הקשישה התגלתה רטיבות. הנכס היה מבוטח אך במשך שנתיים חברת הביטוח AIG והקבלן מטעמה לא פתרו את הבעיה. לאחר מותה תבעו ילדיה את השניים וזכו בפיצוי
השופט עדי הדר קיבל לאחרונה תביעה שהגישו יורשיה של קשישה נגד החברות AIG ו״שחר נזקי צנרת״. התובעים סיפרו כי בדירת אמם התגלתה לפני כ-6 שנים רטיבות. חברת הביטוח שלחה קבלן לבצע תיקונים אך הוא לא תיקן את הבעיה והרטיבות הלכה והתפשטה. המבטחת טענה שהקבלן ביצע עבודה לקויה והקבלן טען כי התובעים ניסו לשדרג את הדירה על חשבונו. השופט קבע כי שתי הנתבעות התנהלו ברשלנות.
התובעים סיפרו כי בינואר 2015 התלוננה דיירת שגרה בדירה שמתחת לדירת אמם על כתמי רטיבות וטפטוף.
הם פנו למבטחת והיא הפנתה אותם לקבלן. נציג הקבלן הגיע לדירת אמם, פירק את דלת המסדרון, עקר מספר רצפות והודיע שתיקן את הבעיה. הוא הותיר את הכל מפורק ועזב.
כשלא שב, הם פנו לקבלן ששלח נציג אחר אך גם הוא לא פתר את הבעיה. בדירה התפשטה רטיבות, הקירות התנפחו, התקלפו והתפוררו. עובש התפשט ברחבי הבית ובתוך הארונות. כל זאת, שכבדירה גרה אמם הקשישה, ניצולת שואה סיעודית, ששואפת לריאותיה את החיידקים.
רק עעבור שנה ולאחר פניות רבות ביצע הקבלן פעולות ייבוש. בזמן הזה נאלצה אמם לגור במקום אחר. לאחר שהקבלן מסר שהנזקים תוקנו הם השיבו את אמם לדירה. אך זמן קצר לאחר מכן שבה הרטיבות והתפשטה וריח טחב קשה שב לשרור בכל רחבי הבית.
המצב הוביל להתדרדרות במצב האם, שהחלה לסבול מהתקפי חרדה קשים, שוטטות וחוסר שינה בלילות. בנוסף נגרמו לה תאונות בבית שהביאו לשברים בחוליות וביד, ולא ניתן לשלול את הקשר בינן לבין המכשולים שנותרו בדירה ומצבה הרעוע.
בפברואר 2017 נפטרה האם. התובעים סיפרו שפנו למבטחת וביקשה לתקן את הרטיבות בדירה אך נענו בתשובות סתמיות ולאקוניות.
המבטחת טענה בין היתר כי הקבלן פעל באופן רשלני ובאדישות בטיפול בנזילה ויש להטיל עליו את מלוא האחריות.
הקבלן טען מצדו כי ביצע בדירה את כל העבודות הנדרשות ותיקן את הצנרת והתובעת חתמה על טופס שביעות רצון. לדבריו, אין כל קשר בין נזק הצנרת שאותר ב-2017 לעבודות שביצע ב-2015 והתובעים מבקשים למעשה לשפץ את הצנרת הישנה על חשבונו.
תיקון חלקי
השופט עדי הדר מבית משפט השלום בתל אביב מינה מומחה מטעמו על מנת לבדוק האם הקבלן התרשל בעבודתו.
המומחה קבע כי שיעור תכולת הרטיבות בדירה גבוה משיעור הרטיבות המותרת וציין כי איתר בדיקה נפיחויות בקיר וקילופי צבע כמו גם סימני עובש. הוא הוסיף כי הרטיבות שאותרה כשנה לאחר התיקון הראשון נובעת מהעדר ייבוש אקטיבי או פירוק הריצוף לאחר התיקון הזה.
השופט קבע לנוכח ממצאים אלה כי הנתבעות נכשלו באבחון הבעיה, ביצעו תיקון חלקי בלבד, ובכך גרמו להחרפת הבעיה.
הוא הוסיף כי אין לראות בטופס שביעות הרצון אישור שהנתבעות ביצעו עבודה תקינה שכן אין לצפות שאדם שאינו מומחה יידע להבחין אם בעיית הרטיבות תוקנה כראוי.
בסופו של דבר קבע השופט כי המבטחת לא עמדה בהתחייבותה החוזית לתקן את הנזילה, הקבלן ביצע עבודה רשלנית ושניהם התרשלו בהתנהלות כלפי המנוחה וילדיה.
בנסיבות אלה חייב השופט את הנתבעות לפצות את התובעים ב-150,026 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד של 18,000 שקל והוצאות בסך 8,464 שקל.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו״ד אורי לוגסי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין