נאמן ביקש לפרוץ למחשבים של פושט רגל – ביהמ״ש הבהיר את הכללים

במסגרת בקשה של הנאמן להוציא צו חיפוש לדירות, מחשבים וטלפונים של פושט רגל הבהיר בית המשפט כי צווים מרחיקי לכת מסוג זה יינתנו רק כשיש חשש אמיתי ומבוסס שהחייב מסתיר מידע.

בית המשפט המחוזי קיבל לאחרונה בקשה במעמד צד אחד שהגיש נאמן נגד פושט רגל שלטענתו מסתיר ממנו מידע ורכוש. החייב ניהל עסקים בהיקף של מאות מיליוני דולרים וניסיונות הנאמן להתחקות אחר כל נכסיו לא צלחו בשל חוסר שיתוף פעולה. במסגרת הצו הנאמן יוכל להיכנס לשתי דירות של החייב ולערוך חיפוש במחשב ובטלפון שלו, בכפוף למגבלות מסוימות.

לפני קריסתו הכלכלית ניהל החייב עסקים חובקי עולם בשווי מאות מיליוני דולרים, העסיק 70,000 עובדים ונהנה מרווחים של 30 מיליון דולר לחודש. ב-2017 הוא הוכרז פושט רגל.

בבקשה חסויה שהגיש הנאמן שמונה בתיק הוא ביקש להתיר לו לבצע חיפוש בשתי דירות של החייב ולהתיר למומחה מטעמו לחדור לחומר הנמצא במחשבים ובמכשירי טלפון ניידים שבדירות החייב ולהעתיקו.

הנאמן הצביע על שורת אינדיקציות שלפיהן גם כיום יש לחייב רכוש רב ברחבי העולם שהוא מסרב למסור את פרטיו מתוך מטרה להבריח אותו מידי נושיו. 

הנאמן סיפר כי ניהל עד כה חקירות ממושכות של החייב ושל מקורביו אך נתקל בקושי רב להתחקות אחר רכושו ונכסיו, נוכח מנהגו לרשום רכוש שבבעלותו על שמם של בני משפחה ומקורבים ואף להזרים אליהם כספים המגיעים לו. הוא ציין שהחייב איננו שש, בלשון המעטה, לשתף עמו פעולה.

קושי נוסף נעוץ בכך שהחייב נוהג להתקשר בעסקאות בעל פה, גם כשמדובר בעסקאות בסכומי עתק. 

בנסיבות אלה לדבריו, אין מנוס אלא לערוך חיפוש בדירותיו ובמחשביו. 

לצורך הקטנת הפגיעה בפרטיות ביקש הנאמן להגדיר מראש רשימה סגורה של מילות חיפוש. כמו כן הוא הסכים שהחדירה למחשב תתבצע בשני שלבים, בשלב ראשון העתקה של החומר ובשלב שני, לאחר שתינתן לחייב הזדמנות להתנגד לבקשה, עיון בחומר המועתק.

מרחב אישי

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט חגי ברנר, הבהיר כי לא ניתן היה לקיים דיון במעמד החייב משום שהוא עלול היה לשבש לחלוטין את מטרת הבקשה ולגרום לאובדן מידע ולהשמדת ראיות.

עוד הבהיר השופט כי הסמכות הנתונה לבית המשפט לתת צווי חיפוש, תפיסה וחדירה לחומר מחשב בנוגע לחייבים היא סמכות רחבה ביותר. ואולם, כגודל הסמכות כך גם מידת הזהירות המתבקשת בעת עשיית השימוש בה. על בית המשפט לבחון בכל מקרה ומקרה לגופו אם הפעלת הכוח הזה מוצדקת בנסיבות העניין.

השופט הדגיש כי רק כאשר הראיות הראשוניות שמוצגות בנוגע לחייב ולצדדים השלישיים הן ראיות כבדות משקל המצביעות על חשש אמיתי ומבוסס כי הוא אכן מסתיר רכוש או מידע מבעל התפקיד או מבריח רכוש, רק אז יהיה מקום לשקול מתן צווים מרחיקי לכת כגון אלה.

במקרה זה, הנאמן הרים את הנטל והצביע על שורה ארוכה של אינדיקציות להסתרת רכוש מצד החייב ומקורביו. ברור כי לא ניתן בדרך סבירה אחרת להתחקות אחר המידע הדרוש לנאמן בהעדר שיתוף פעולה של ממש מצד החייב ועושי דברו.

בכל הנוגע למידתיות הפגיעה, הנאמן הגביל את עצמו מראש למילות חיפוש הנוגעות לעסקיו של החייב. כמו כן, הוא התחייב שלא לעיין בחומרים שייתפסו לא לאחר שתינתן לחייב הזדמנות להתנגד.

בנסיבות אלה הוציא השופט את הצו המבוקש בכפוף להתחייבויות שהנאמן נטל על עצמו.

• ב״כ המבקש: עו״ד נדב לב
• ב״כ המשיבים: לא צוין 

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין