המחוזי בבאר שבע חייב באחרונה נושה שתביעתו נדחתה על ידי הנאמנת בפשיטת רגל – בפיצוי הנאמנת באופן אישי כיוון שבמסגרת ערעור על החלטתה, באת כוחו ביקרה בחריפות את התנהלותה והשמיצה אותה ללא הצדקה.
הסיפור החל כאשר במסגרת הליכים לפשיטת רגל, אחד הנושים של החייב הגיש לנאמנת תביעה לאישור חוב בסך כ-150,000 שקל שלטענתו החייב חב לו בהתבסס על שטר חוב.
ביוני 2014 הנאמנת החליטה לדחות את התביעה שלגישתה, לא הייתה מבוססת דיה ונעדרה כל פירוט לגבי נסיבות היווצרות החוב ואסמכתאות על העברת כספים לחייב.
הנושה ערער על החלטת הנאמנת ובמסגרת כך הסביר כי הכספים ניתנו לחייב כהלוואה להשקעה בעסק בו היה אמור להיכנס כשותף וכי שטר החוב שבסופו של דבר לא כובד על ידי הבנק – נמסר לו על ידי החייב לשם פירעון החוב.
כמו כן הוא העלה טענות קשות כלפי הנאמנת אשר לדבריו "תפקדה באופן לקוי" ופעלה "ממניעים זרים" כאשר לא בדקה ביסודיות את תביעתו, ובמקום לדרוש הבהרות פשוט דחתה אותה ולא נתנה משקל ראוי לעובדה שהחוב אושר על ידי החייב ולכן הפך לחלוט.
הנאמנת השיבה כי תפקידה מחייב אותה לחקור ולדרוש במהות החוב הגם שמדובר בחוב חלוט הנובע משטר חוב, במיוחד בסיטואציה זו שהועלו טענות להתחשבנות כספית בין הנושה לבין החייב, שטיבה לא הובהר. מלבד זאת היא הפנתה ולעובדה החשודה שבשטר החוב לא מופיע שמו של המערער אלא של אדם אחר.
כמו כן היא טענה כי על התביעה להיות מבוססת כראוי ומגובה בראיות וכי אין זה מתפקידה לרדוף אחרי מסמכי הנושה.
האשמות חסרות שחר
ואכן, השופט ישראל פבלו אקסלרד החליט לדחות את הערעור תוך מתן גיבוי להחלטת הנאמנת והטחת ביקורת על התבטאויותיה החריפות של באת כוח הנושה.
לגופו של עניין, השופט קבע כי תביעת המערער אכן לא בוססה כדבעי והיו חסרות בה ראיות לקיומו של החוב. כמו כן הוא ציין כי לפי דיני פשיטת הרגל הגם שמדובר בחוב חלוט הנובע מפסק דין או משטר חוב – מחובתו של הנאמן "להציץ" מעבר למסמכים "כדי ללמוד על מקור החיוב".
לשיטת השופט, במקרה זה התביעה הושתתה על שטר חוב שלא עבר כל ביקורת שיפוטית ולכן קל וחומר שהנאמנת לא הייתה אמורה לאשרו כלאחר יד מבלי לבדוק אותו לעומק. מה גם שברקע הדברים עמדה התחשבנות לא ברורה בין הצדדים ואי בהירות לגבי גלגול השטר לידי המערער.
כמו כן השופט קבע כי הנאמנת ביקשה פרטים מהנושה אך לא נענתה בצורה עניינית, ואף הסכים כי "אין זה מתפקידה לרדוף אחרי הנושה שיעביר ראיות".
את פסק דינו השופט חתם בהתייחסות להתנהלות באת כוח המערער והבהיר כי "ביהמ"ש לא יחסוך את שבט ביקורתו כנגד מי שיעלה חשדות והאשמות חסרות שחר כנגד בעלי תפקידים שממונים על ידי בית המשפט".
בנסיבות אלו, השופט חייב את הנושה בהוצאות משפט גבוהות בסך 7,000 שקל והורה כי מחצית הסכום ישולם אישית לנאמנת.
- ב"כ המערער: עו"ד אמירה נהרי
* עו"ד שגיא רובין עוסק בפשיטות רגל והוצאה לפועל
** הכותב לא ייצג בתיק
עו"ד שגיא רובין
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין