מאת: עו"ד רמי קסל
לפסק הדין בעניין ישראל שירן נ' משרד החינוך
מורה תבע את משרד החינוך בטענה שסירב להעסיקו, ובכך גרם לו לנזקים כספיים ניכרים. לטענתו, שורש הטינה כלפיו נעוץ במכתב ציבורי שפרסם בשנת 2000, ובו הביע את דעתו השלילית על מורשת רבין. משרד החינוך הכחיש את הטענות, אבל נאלץ לשלם למורה פיצויים גבוהים.
מורה שנוי במחלוקת עומד במרכזה של אי הבנה ארוכת שנים בין הורי התלמידים בבית הספר מוריה-ברקאי בחיפה לבין משרד החינוך. בית הספר הוקם על-ידי ההורים, על מנת לחנכם ברוח שיטת ברקאי, שהיא שיטה ללימודים תורניים שפותחה ע"י הרב דן בארי. השיטה מופעלת בבית הספר לצד תכנית הלימודים הרגילה, והיא ממומנת ע"י ההורים, בכפוף למשרד החינוך.
בשנת 1999 החל ללמד בבית הספר מורה נערץ על ההורים, מטעמם ובמימונם. כשנה לאחר מכן, כתב המורה מסמך, בו הביע את דעתו לגבי הוראת משרד החינוך בעניין קיום עצרת הזיכרון לזכר יצחק רבין.
במכתב הוקיע המורה את מעשה הרצח ואת הרוצח אלא שלשיטתו, מורשת רבין היא מורשת של כניעה והתרפסות.
המכתב הגיע לאמצעי התקשורת ועורר תהודה ציבורית שלילית, בעקבותיה השעה משרד החינוך את המורה מעבודתו. המורה עתר לבג"צ שיורה על ביטול ההשעיה והמשרד השיב אותו לעבודתו בבית הספר, אולם בשנת הלימודים העוקבת הוא עבר ללמד בבית ספר אחר.
תביעה שהגיש המורה נגד משרד החינוך בעקבות העוול שנגרם לו התקבלה בחלקה, ונפסק לו פיצוי של 40 אלף שקל.
6 שנים לאחר מכן, נתבקש המורה ע"י הורי התלמידים לשוב ללמד בבית הספר. המורה נעתר, אולם משרד החינוך הודיע כי אינו מאשר את העסקתו, הפעם בטענה שהמורה אינו עומד בדרישות ההשכלה הנדרשות.
בעקבות זאת, הגישו המורה וההורים עתירה לביהמ"ש לעניינים מנהליים בירושלים, שם קבע השופט דוד חשין, כי קשה להימנע מהמסקנה שהסיבה האמיתית לסירוב העסקת המורה קשורה לפרשת רבין, וביטל את החלטת משרד החינוך.
לאור זאת, שבו ההורים וכרתו הסכם העסקה עם המורה. במשרד הודיעו הפעם כי אינם מתנגדים, אלא שהמורה יוכל לשמש רק בתפקיד מדריך, בהיקף שעות מצומצם. המורה התחיל ללמד בבית הספר תחת מגבלה זו, אולם מסגרת עבודתו הורחבה ללא ידיעת משרד החינוך.
חריגתו של המורה מתחומי סמכותו ומשעות ההוראה שהוקצו לו עוררה כעס אצל מנהל בית הספר והאווירה העכורה שנוצרה הביאה את ההורים להודיע למורה על הפסקת ההתקשרות עמו.
המורה הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד משרד החינוך. לטענתו, התנהלות המשרד נבעה משיקולים פסולים, בתחילה בעקבות פרשת המכתב ולאחר מכן כהתחשבנות על ההליכים נגדו. הוא עתר לפיצוי בסך 1,703,500 שקל ובנוסף לפיצוי על עגמת נפש.
משרד החינוך הכחיש כי התנהלותו היתה מונעת משיקולים זרים. לטענתו, היקף ההעסקה של המורה נתון לשיקולים של צורך ונסיבות, ובבית הספר לא היה צורך במורה לשיטת ברקאי במשרה רחבת היקף.
המשרד אף צירף תצהיר של מנהל בית הספר כעדות להתנהלות המורה, אשר התערב בעניינים ניהוליים ללא אישור המנהל והציג עמדה נחרצת כי אינו כפוף לו.
משרד החינוך סיכם, כי הפרשה מעוררת שאלה עקרונית: מיהו הגורם העומד בראש הפירמידה? האם משרד החינוך או שמא ההורים והמורים החיצוניים שנשכרו על ידם?
שני הצדדים אחראים למצב
השופט אריה רומנוב קיבל את טענות הצדדים חלקית. לשיטתו, משרד החינוך אכן לא מחויב להעסיק את התובע במתכונת רחבה. אולם, ההורים והמורה כשלו בכך שהליך ההעסקה המחודש של המורה החל ללא ידיעת משרד החינוך וייתכן שלו היו מתריעים על כך מבעוד מועד, היו הצדדים מגיעים לעמק השווה. התנהלות זו, כך נקבע, מעידה על כך שההורים רצו שהמורה ינהל את בית הספר.
עם זאת, קבע השופט, כי למרות השנים שחלפו מאז אותה התבטאות לגיטימית, ברור כי השיקול העיקרי לסירוב המשרד להעסיקו קשור אליה ולטינה אישית כלפיו. לצד זאת, ציין השופט גם את אחריות המורה למצב, ובכלל זה את האווירה העכורה שנוצרה בעקבות התנהלותו.
על כן פסק השופט, כי האחריות מוטלת על שני הצדדים ופסק כי משרד החינוך יפצה את המורה ב- 329,150 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד של 30 אלף שקל.
הרשות מתנהלת לא כשורה – הציבור משלם
פסק הדין מאפשר לקורא להציץ אל הבעייתיות שבניהול מוסד חינוכי המשלב (או מנסה לשלב) חינוך ממלכתי ופרטי. בין הצדדים התגלעה מחלוקת פרשנית לכאורה – באשר להיקף משרתו של המורה- אך בפועל אישית לחלוטין, שכן מתגלגלים בה עדיין הדיה של פרשה משנת 2000.
לבסוף, ההורים והתובע שילמו בעצמם את המחיר על התנהלותם, שכן כספם ירד לטמיון וילדיהם לא קיבלו את החינוך שההורים רצו בו. אולם –ולמרבה הצער - את המחיר על התנהלותה של הרשות, כלומר את ההוצאות שנפסקו לטובת התובע - נשלם אנחנו.
לפסק הדין בעניין ישראל שירן נ' משרד החינוך
• הכותב הינו עו"ד העוסק בדיני עבודה.
• המידע המוצג הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.