האחות אמנם העידה כי מסרה למטופל דף מידע שהבהיר כי עליו להמתין בישיבה 20 דקות אחרי הזריקות, אך השופטת קבעה כי מדובר באזהרה סתמית וכי היא הייתה מחויבת להזהיר אותו גם בעל פה ולפקח עליו.
בית משפט השלום בתל-אביב קיבל לאחרונה תביעה נגד המדינה (משרד הבריאות) וחייב אותה לשלם פיצויים של כ-90 אלף שקל לבחור צעיר שנפל אחרי חיסונים, ושבר ארבע שיניים. השופטת הבכירה יעל הניג קבעה כי מסירת דף מידע על תופעות הלוואי של החיסונים לא מספיקה, וכי היה על האחות לפקח על המטופל ולוודא שהוא ממתין בישיבה 20 דקות אחרי כן.
התובע (34) היה סטודנט לתואר ראשון ברנטגן ודימות באוניברסיטת בר-אילן כשהגיע בינואר 2013 להתחסן מפני מחלות מדבקות בהתאם לנוהל משרד הבריאות החל על סטודנטים בתחום.
לאחר שקיבל שלוש זריקות הוא קם מספת הטיפולים כדי למלא לעצמו כוס מים ממתקן השתייה, ובשובו איבד הכרה ונפל. כתוצאה מהנפילה הוא שבר ארבע שיניים ונאלץ לעבור טיפולי שורש.
בתביעה הנזיקית שהגיש נגד המדינה הוא טען כי האחיות עבדו בלחץ "כמו בסרט נע" וכי לא הוזהר מפני תופעות הלוואי של החיסונים. לדבריו האחות שחיסנה אותו הניחה לו לצאת מהחדר מבלי שנאמר לו שעליו לנוח ולהמתין כ-20 דקות לאחר הזריקות. לחיזוק גרסתו הוא הביא לעדו שתי חברות מהלימודים שהגיעו להתחסן יחד עמו.
מנגד, טענה המדינה כי מילאה אחר חובותיה, שכן לגרסתה התובע הוזהר על ידי האחות, נמסר לו דף מידע מפורט על תופעות הלוואי ואף נתלה על דלת החדר שלט שמורה למטופלים להמתין אחרי החיסונים. משכך, התובע התרשל כשהפר את ההנחיות וקם לפני הזמן.
גרסה מול גרסה
השופטת הבכירה הניג ציינה כי למעשה עומדות בפניה גרסה מול גרסה – זו של התובע וזו של האחות. מאחר שאובדן שיווי משקל הוא תופעת לוואי ידועה אחרי חיסונים הנטל להוכיח כי התובע הוזהר מפניה מוטל על המדינה. אלא שהיא לא הביאה ראייה שמחזקת את גרסת האחות ומצדיקה להעדיף אותה על פני זו של התובע.
השופטת הבהירה כי גם בהנחה שהאחות מסרה לתובע דף מידע (עניין שלא הוכח) זה לא מספיק. "במערכת היחסים בין אחות למטופל, חובתה אינה מסתכמת באזהרה סתמית מפני סכנות ונזק אפשריים כדי לצאת ידי חובה. אלא תפקידה להזהיר, לפק במישרין על התנהגות המטופל ולוודא כי הוא אכן פועל בהתאם להנחיות שניתנו לו, לשם שמירה על מצב בריאותו", כתבה.
הובהר, כי "גלגולו" של דף המידע אל המטופל לא מקיימת את חובת הזהירות, בפרט כשמדובר בשני דפים שכתובים בצפיפות ומכילים מידע מטריד על אודות מחלות מסוכנות. בהתחשב בכך ספק רב אם יש אפקטיביות לשורה המנוסחות בתחתית העמוד השני לגבי ההמתנה הנדרשת.
עוד נקבע כי המדינה אף לא הביאה צילום המוכיח שעל הדלת תלוי שלט אזהרה, מה גם שחברותיו של התובע כלל לא זכרו אותו.
מכאן, שהמדינה התרשלה ועליה לפצות את התובע על נזקיו. סכום הפיצוי שנפסק עבור הוצאותיו הרפואיות, כאבו וסבלו הועמד על 69,970 שקל, ובנוסף לכך תישא המדינה בהוצאות משפט, דמי עדות ושכר טרחת עו"ד של 16,303 שקל.
עו"ד יוליה חזוט
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין