הקופה ובית החולים שילמו במסגרת פשרה פיצויים להורים שהגישו תביעת רשלנות רפואית במעקב היריון שגרמה למומים בבתם. ביום א' ביהמ"ש המחוזי בירושלים דחה את בקשתם לקבל את הכסף מהמדינה.
בשנת 2011 הגיש זוג הורים תביעת רשלנות רפואית במעקב הריון שהביאה ללידה של תינוקת כשהיא פגועה באורח קשה. שנתיים לאחר מכן המחלוקת בין ההורים לבין קופת החולים "כללית" ובית החולים "סורוקה" הסתיימה בפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין, במסגרתה הנתבעים שילמו להם פיצויים בסכום שלא נחשף.
לאחר אותה פשרה נותרה במחלוקת הודעת צד שלישי שהגישו שני הגופים נגד המדינה, בטענה שעליה לשפות אותם בגין מה ששילמו לתובעים, בשל מעורבות משרד הבריאות במעקב ההיריון ובהחלטה שהביאה ללידה.
השופט רפאל יעקובי מבימ"ש המחוזי בירושלים ציין כי "קיימת בעייתיות מערכתית בעצם קיומו של דיון בהודעה לצד שלישי מסוג זה שלפנינו", כשהוא הדגיש את העובדה שמשרד הבריאות לא צורף להליכים מלכתחילה.
כמו כן, השופט הביע מורת רוח מן העובדה שהצדדים לא הגיעו להסכמות, על אף שקיימו ישיבות בנושא.
קריאה למחוקק ולעליון
לאחר שדן בעניין, השופט יעקובי קבע כי יש לדחות את הודעת הצד שלישי מטעמים עקרוניים של מדיניות משפטית, שמצדיקים לקבוע כי המדינה לא חייבת ב"חובת זהירות מושגית" (החובה לנקוט באמצעי זהירות כלשהם) כלפי הקופה או בית החולים.
השופט סבר שישנם שיקולי מדיניות השוללים את חובת המדינה במקרים מסוג זה כמו הצורך להבטיח חופש פעולה ולעומתו הצורך להגן על גוף ורכוש, השפעת הפסיקה על דרכי ההתנהגות של הבריות בעתיד, וכן המעמסה הכספית שתוטל על סוג מסוים של מזיקים בעקבות ההחלטה.
לעמדתו של השופט, השיקולים המצדיקים אפשרות להגשת תביעת רשלנות רפואית אינם מצדיקים הגשת הודעות צד שלישי כנגד מי שהתובעים לא מצאו לנכון לתבוע בעצמם, והמעורבים בהן הם הגורמים הרפואיים השונים התובעים זה את זה במסגרת הודעות אלה.
השופט הוסיף כי הדבר נכון "ביתר שאת" כשמדובר בתביעות שהסתיימו בפשרה, וההודעה שבה מדובר היא העילה היחידה לבחינת ההתנהלות הרפואית במקרה שעל הפרק.
בתוך כך השופט העלה על הכתב כלים משפטיים במסגרתם ניתן לעגן כללי מדיניות שכזאת, ובעזרתם "לחסום" הגשת הודעות לצדדים שלישיים בתביעות רשלנות רפואית, או אולי לא לחסום הרמטית אך להגביל מאד על ידי הצבת תנאי סף מחמירים, על ידי אימוץ דוקטרינות שגובשו למשל בנוגע לנזקים שנגרמו בתאונות דרכים.
בכל מקרה, הבהיר השופט, מהלכים שכאלה נתונים למחוקקים או לבית המשפט העליון בלבד.
השופט הוסיף כי ההליכים הנזיקיים אינם המסלול היחיד להשגת התוצאות שאפשר שחשוב להשיגן, ובמקרים המתאימים ניתן לעשות זאת באמצעות הדין המשמעתי למשל.
לגופו של עניין, קביעת השופט שלפיה במקרה הזה למדינה לא הייתה "חובה מושגית" כלפי כללית וסורוקה, הובילה לכך שאין צורך לבחון את יתר הרכיבים של עוולת הרשלנות שעליה התבססה ההודעה, שכן אם אין חובה, הרי שממילא אין מה לבדוק.
למרות דחיית ההודעה, השופט החליט שלא לחייב את הנתבעים בהוצאות משפט, וקבע שכל צד יישא בהוצאותיו.
לקריאת פסק הדין
- ב"כ התובעים: עו"ד א' סבג, עו"ד י' מזוז
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ד' איצקוביץ
- ב"כ צד ג': עו"ד ט' בוקשטיין
עו"ד אייל בן ישי
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין