הבעל – שהשקיע בבית אשתו שבקיבוץ גם כלכלית וגם פיסית – לא חשב שביום שייפרד מאשתו הוא ייוותר ללא קורת גג או כספים, שהרי לא ניתן למכור בית בקיבוץ שלא עבר הליכי שיוך. ביהמ"ש לענייני משפחה מצא פתרון יצירתי.
בני הזוג – נכה צה"ל וחברת קיבוץ – התחתנו בשנת 2008 והאיש עבר להתגורר בביתה הקטן של אשתו בקיבוץ ואף החל בהליכי קבלה לחברות. לבני הזוג נולדו שני ילדים, וכשנתיים לאחר נישואיהם הם החליטו לשפץ את הבית מן המסד עד הטפחות. לשם כך הם נטלו משכנתא של 350 אלף שקל והשתמשו גם בכספי מתנה מסבי האישה ובפיצויים שקיבל הבעל ממשרד הביטחון.
הגעתם לשלב הפרדת הרכוש?
היוועצו עם עורך דין דיני משפחה
בשנת 2013 היחסים נקלעו למשבר והאישה הודיעה שהיא מעוניינת להתגרש. זמן מה לאחר מכן, עזב הבעל את הקיבוץ, הפסיק את הליכי החברות ועבר להתגורר בבית אמו.
בין בני הזוג לשעבר התנהלו ועדיין מתנהלים הליכים משפטיים שונים בעניין מזונות ומשמורת. בנוסף, הגיש האיש תביעה לפירוק השיתוף בבית שבקיבוץ – שהוקצה רק לאישה.
העניין הוא שהבית לא באמת שייך לאישה, אלא לקיבוץ, ולכן לא מדובר בבית שאפשר למכור או להעריך את שוויו אלא לאחר הליך שיוך (הקצאת הבתים באופן פרטי לחברי הקיבוץ) – שלא ידוע מתי יקרה.
לאחר דין ודברים, הסכים האיש לוותר על עתירתו המקורית ובמקום תבע את החזר שווי השקעותיו בבית, שווי מחצית המיטלטלין ופיצוי על הסתמכותו על כך שביום מן הימים יהיו לו זכויות בבית ויהיה חבר קיבוץ. בסך הכל הוא תבע כ-263 אלף שקל.
האישה הציגה עמדה שונה לחלוטין, שכן לטענתה, בעלה ידע היטב שלעולם לא יהיו לו זכויות בדירה. היא הודיעה שהיא מוכנה להמשיך לשלם את יתרת המשכנתא לבדה, להחזיר לבעלה את הכסף ששילם עבור המשכנתא וגם חלק מהכסף ההתחלתי שהשקיע – כ-60 אלף שקל. מסכומים אלה היא ביקשה לקזז חובות שהותיר אחריו בעלה.
למען השוויון
השופט אסף זגורי הורה לאישה להחזיר לבעלה מחצית הסכומים ששילם עבור המשכנתא ולגרוע אותו מההלוואה, וכן את הכספים שהשקיע מהפיצויים אותם העריך ב-70 אלף שקל. בנוסף, קבע השופט שהבעל זכאי גם לפיצוי על ההשקעה הפיסית בדירה, שהרי בנה במו ידיו חלקים מהדירה כמו פרגולה, דק, קירות גבס ועוד.
בנוסף, סבר השופט שיש צורך במציאת פתרון משפטי יצירתי לפצות את הבעל על כך שבעצם איבד את קורת הגג שלו, לאחר ש"בנה" על כך שביום מן הימים יהיה בעל זכויות בבית, וזאת כדי לאזן את משאבי הצדדים באופן שוויוני.
מאחר שדיני המשפחה לא מעניקים פתרון צודק, פנה השופט לדיני החוזים והנזיקין שמאפשרים פסיקת פיצויי הסתמכות כאלה.
לעניין סכום הפיצוי, סבר השופט שיש לזקוף לזכותו של האיש את הסכמתו לוותר על תביעת פירוק השיתוף כדי לסיים את הסכסוך במהרה תוך שסלל לאישה את הדרך לזכות, לאחר הליכי שיוך בקיבוץ, בדירה כולה.
בסופו של דבר, בהתחשב בכך שבני הזוג השקיעו בדירה 530 אלף שקל, מרביתם ממשכנתא שתישא בה האישה לבדה, וכן בהתחשב במצבה הכלכלי של האישה, שרוב עול הטיפול בילדים רובץ עליה, קבע השופט כי לאחר קיזוז חובותיו השונים של הבעל, תשלם לו האישה 157,175 שקלים.
- ב"כ התובע: עו"ד איילת כהן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד נעמי אשחר, עו"ד עדי סולומון וייס
* עו"ד לורי גייזלר עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין