קביעת פיצוי בעת פירוק שיתוף דירת שיוך בקיבוץ

על הפרק:

מחלוקת רכושית: מה דין תביעה רכושית של בן זוג כנגד אשתו שהיא חברת קיבוץ, ביחס לדירה ששויכה לה על ידי הקיבוץ ואשר הצדדים השקיעו בה מאות אלפי שקלים אך היא אינה "סחירה" כיום ואין לדעת אם ומתי תהיה "סחירה" וברת מימוש?

מחלוקת בעניין המזונות: האם יש להותיר חינוכם של הילדים במסגרות הקיבוציות? האם יש לחייב האב לשלם 40% מהלוואת משכנתא בגדר חיוב מדור רעיוני?

א.         הרקע הרלבנטי לדיון:

1. מר מ.א. (להלן: "האיש" ו/או "האב") והגב' ש.ק.א (להלן: "האשה" ו/או "האם"), שניהם יהודים אזרחי ישראל שנישאו זו לזה כדמו"י ביום 14/04/08 לאחר היכרות בת מספר חודשים בלבד ובמסגרת נישואיהם אלו נולדו להם שני ילדים משותפים: א.א. ילידת 28/9/2008 וד.ז.א. יליד שנת 14/5/11 (להלן : "הילדים").

2. מיד לאחר הנישואין עבר האיש להתגורר עם אשתו בדירה קטנה שהוקצתה למגוריה במקור על ידי קיבוץ *** עוד בטרם הקשר הזוגי לעיל.

3. במהלך שנת 2010 נטלו הצדדים הלוואת משכנתא משותפת בסך 650,000 ₪ מבנק טפחות ובאמצעותה, כמו גם באמצעות כספים אחרים שקיבלו (מתנה מסבתה המנוחה של האשה, פיצויים שקיבל האיש ממשרד הבטחון), שיפצו את הדירה, שיפוץ משמעותי ביותר שכלל הריסת קירות דירת החדר וחיבורה עם חדר נוסף ולמעשה, לא מדובר רק בשיפוץ קוסמטי, אלא בבניית דירה על בסיס רצפה משותפת של 2 חדרים (להלן : "הדירה"). יודגש, כי עסקינן בדירה שבנויה על מקרקעי הקיבוץ אשר החל בתהליך שיוך דירות לחברים ואשר אין חולק (נכון להיום), כי היא עתידה להיות משויכת לאשה ולהירשם בבוא היום על שמה.

4. בחודש דצמבר 2013 הודיעה התובעת לנתבע, כי ברצונה להתגרש ממנו והצדדים עברו להתגורר בחדרים נפרדים באותה דירה ואף פנו לטיפול שלא צלח. מאוחר יותר ומשהוברר לשני הצדדים כי לא ניתן לחיות יחדיו (כאשר האיש טוען שהאשה נאפה בו עם אחר והאשה טוענת לאלימות מצד האיש) ולאחר נקיטת הליכים מצד האשה בבקשת צווי הגנה, עזב הנתבע את הדירה ועבר להתגורר בבית אמו בעיר ***, בעוד האשה נותרה להתגורר עם הילדים בדירה.

5. שני הצדדים נקטו בהליכים משפטיים הדדיים הנוגעים להסדרת הפרידה ביניהם: האם הגישה כאמור לבית המשפט בקשות צווי הגנה, תביעה למשמורת הילדים ותביעה למזונותיהם ואילו האב הגיש תביעה לאיזון משאבים ופירוק שיתוף וכן תביעה לגירושין בבית הדין הרבני.