בית המשפט המחוזי קיבל ערעורה של אם לשלושה על החלטה לקבוע משמורת משותפת. התיק הוחזר לביהמ״ש למשפחה כדי שימנה מומחה בשאלה האם יש סיכוי לשיפור בתקשורת בין ההורים.
לפני כשנה וחצי קבע בית המשפט למשפחה בחיפה כי משמורת על שלושה ילדים תהיה משותפת לשני ההורים. האם ערערה על ההחלטה וטענה כי התקשורת העכורה בין בני הזוג אינה מאפשרת משמורת מסוג זה. בית המשפט המחוזי קיבל לאחרונה את עמדתה ושאלת המשמורת תיבחן מחדש.
בני הזוג נישאו ב-2001 והביאו לעולם שלושה ילדים, כיום בני 10-15. ב-2014 הם התגרשו. לפני כ-6 שנים הגישו בני הזוג תביעות הדדיות לקבלת המשמורת. מהתסקירים שהוגשו אז לבית המשפט למשפחה בחיפה עלה כי הצדדים נמצאים בקונפליקט קשה וחשיפת הילדים למצב מעמידה אותם בסיכון רגשי כבד.
במסגרת ההליך נקבע כי הילדים יתחילו טיפול רגשי ובני הזוג ישתתפו בהדרכה הורית. בסוף 2016 ניתן פסק הדין בו נקבעה משמורת משותפת. השופטת הבכירה שושנה ברגר ציינה כי התנאים המרכזיים להסדר זה מתקיימים על אף התקשורת הלקויה. היא קבעה בנוסף כי לשני ההורים מסוגלות הורית טובה, דומה או שווה והביעה תקווה כי התקשורת ביניהם תשתפר לאחר סיום ההליך המשפטי.
בערעור שהגישה האם באמצעות עו״ד סופי ספקטור נטען כי הכשלים החמורים בתקשורת ומערכת היחסים השלילית בין בני הזוג פוסלים את האפשרות של משמורת משותפת. עוד נטען כי לא היה מקום לקביעה כי לשני ההורים מסוגלות הורית טובה, בייחוד כשהאב התנגד למתן טיפול לקטינים ומסרב לקבל טיפול בעצמו. האם הוסיפה כי האב מסית את הילדים כלפיה ומערער בפניהם על סמכותה ההורית.
האב, שיוצג על ידי עו״ד צחי זיסמן, טען כי יש להותיר את המשמורת המשותפת על כנה. הוא הדגיש כי שיתף פעולה עם היחידה שטיפלה בילדיו ואף קיבל הדרכה הורית.
שפת המאבק
השופט סארי ג׳יוסי מבית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את עמדת האם. הוא ציין כי ניכר שבין האם לבין אחד הילדים מערכת יחסים מורכבת והדבר נובע ככל הנראה מהזדהות של הילד עם אביו ורצונו לצדד בצד שנתפס בעיניו כחלש.
לדבריו, אם לא יחול שינוי משמעותי בשיח בין ההורים, החושף את הילד לקונפליקטים על בסיס יומיומי, לא סביר שתהיה הטבה בטיב הקשר שלו עם אמו. הוא הוסיף כי מהתסקירים עולה שהאב מעביר לילדים באופן לא מודע את יחסו השלילי כלפי האם.
באשר למסוגלות ההורית כתב השופט כי ניכר שהאב אינו רואה את קשיי הילדים באופן שמעלה את רמת הסיכון שלהם להתדרדרות רגשית. כמו כן, לא ניתנה התייחסות מספקת לאירוע אלים מצדו כלפי עובדת סוציאלית.
״לא חל כל שיפור ושינוי במצב הצדדים והם טרם עברו משפת המאבק לשפת הדיאלוג כשהילדים עלולים להמשיך ולהיפגע מחשיפתם הממושכת והאינטנסיבית לקונפליקטים בין הוריהם״, כתב השופט והבהיר כי בנסיבות אלה יש מקום להמתין לסיום ההליך הטיפולי בו מצויים הילדים והוריהם בטרם קביעת ההחלטה בעניין סוג המשמורת.
בסיכומו של דבר הוחזר התיק לבית המשפט למשפחה כדי שימנה מומחה לבחינת שאלת המסוגלות ההורית והסדר המשמורת המתאים והמיטיב ביותר עבור הילדים.
לא ניתן צו להוצאות.
השופטות עפרה ורבנר ואספרנצה אלון הצטרפו לפסק הדין.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין