הרוכש תבע את המוכר לאחר שהתברר לו כי לא ניתן לקבל רישיון עסק. בית המשפט פסק שהרוכש זכאי להשבת כספו ופיצוי על עגמת נפש.
השופטת עדי אייזדורפר קיבלה לאחרונה תביעה שהגיש אדם שרכש דוכן ״דים סאם״ בקניון באשדוד. היא קבעה שהמוכר הטעה את הקונה כשהצהיר בהסכם הזכיינות שהדוכן נמצא בשלבים אחרונים לקבלת רישיון עסק קבוע.
התובע סיפר שבנובמבר 2015 חתם מול הנתבע על הסכם זכיינות ורכישת דוכן אוכל ״דים-סאם״ פעיל שנמצא בקניון הסיטי באשדוד.
בהסכם הצהיר הנתבע שהדוכן נמצא בהליכים סופיים לקבלת רישיון עסק קבוע. עוד הוסכם שאם לא תתאפשר קבלת רישיון עסק לדוכן יבוטל ההסכם ומלוא התמורה תוחזר.
במרץ 2016 הוא פנה לעיריית אשדוד והגיש בקשה לקבלת רישיון עסק. בסמוך לאחר מכן הוא קיבל התראה מהוועדה המקומית על כך שבוצעה במקום בנייה ללא היתר והוא נדרש להרוס את הבנייה בדוכן.
בעקבות כך הוא פנה לנתבע והודיע לו על ביטול ההסכם. בתביעה דרש הרוכש שהנתבע ישיב לו את התמורה ששילם, 253,000 שקל, בתוספת פיצוי של 180,000 שקל של אובדן רווחים ופיצוי על עגמת נפש.
הנתבע טען כי המשא ומתן לרכישת הזיכיון נוהל מול בת זוגו של התובע שהפעילה עליו לחצים למכור לה את הזכיינות. הוא הסכים למכור את הדוכן מתוך הנחה שבת הזוג תפעל לקידומו כך שהוא יוכל להתפנות להרחיב את עסקיו ולהקים רשת ״דים סאם״.
לדבריו, לא הייתה כל מניעה לקבל רישיון עסק והוא הציג רישיון זמני שקיבל מהעירייה. לטענתו, התובע ובת זוגו הגיעו למסקנה שהעסקה אינה כדאית כלכלית ולכן דרשו לבטלה.
השקיעו את כספי הפנסיה
השופטת עדי אייזדורפר מבית משפט השלום באשדוד ציינה שהצהרת הנתבע בהסכם כי מולאו כל הדרישות לקבלת רישיון העסק הייתה כוזבת.
מחומר הראיות עלה שבאוקטובר 2015, ימים ספורים לפני חתימת ההסכם, קיבל הנתבע מסמך דחיית בקשה לרישיון עסק מאחר שבניית הדוכן נעשתה ללא היתר.
היא ציינה שעדויות התובע ובת זוגו שלפיהן סברו על סמך דברי הנתבע כי העסק עומד לפני קבלת רישיון ואין מניעה לקבלו היו אמינות. השניים האמינו שיוכלו לקיים את התא המשפחתי מהכנסות הדוכן ועל רקע אמונה זו השקיעו את מיטב כספי הפנסיה שצברה בת הזוג בעבודתה.
עוד הבהירה השופטת כי העובדה השנתבע אחז בידו בשלב כלשהו היתר זמני לניהול העסק אינה מלמדת בהכרח כי לא הייתה מניעה לקבל רישיון עסק קבוע.
על הנתבע הייתה החובה למסור לתובע את המידע שהיה בידיו בנוגע לקשיים בהשגת הרישיון והוא לא רק שלא עשה כן. כתוצאה ממצג מטעה זה רשאי היה התובע לבטל את ההסכם.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שעל הנתבע להשיב לתובע את מלוא התמורה ששילם, סך של 253,000 שקל.
עוד נפסק לטובת התובע פיצוי של 10,000 שקל על עגמת הנפש, הטרחה וההוצאות שנגרמו לו כתוצאה מהתנהלות הנתבע.
הנתבע חויב בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 20,000 שקל.
- ב״כ התובע: עו"ד בן אבי בראון
- ב״כ הנתבע: עו״ד עמר ולוינברוק
עו״ד יואל קוטלר
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין