בוימוביץ ואח' נ' אורן ואח'

ביום 3.11.2015 נחתם בין מר דוד בוימוביץ, התובע – הנתבע שכנגד (להלן למען הנוחות: "התובע") לבין מר רפאל אורן, הנתבע – התובע שכנגד (להלן למען הנוחות: "הנתבע") הסכם זכיינות ורכישת דוכן אוכל "דים-סאם" פעיל, המצוי בקניון הסיטי באשדוד (להלן: "הדוכן"). בסמוך, וכחלק מהסכם זה, נחתמה אף תוספת להסכם, לפיה כל הוראות הסכם השכירות שנחתם בין הנתבע לבין משכירת הנכס, יחולו על התובע, אשר בא בנעלי הנתבע לעניין זה (להלן: "הסכם הזכיינות" ו -"הסכם השכירות" בהתאמה).

בסעיף 25.4 להסכם הזכיינות הוסכם בין הצדדים כדלקמן:

"המזכה (הנתבע) מצהיר כי הדוכן נשוא הסכם זה מצוי בהליכים סופיים לקבלת רישיון עסק קבוע וכדין וכי מולאו עד כה כל הדרישות לקבלת רישיון זה ואין כל מניעה לקבלת רישיון חדש לעסק אותו בכוונת הזכיין (התובע) להפעיל בדוכן. מובהר כי האחריות להשלים ההליך לקבלת רישיון עסק יחול על הזכיין (התובע). עם זאת, במקרה בו לא תתאפשר קבלת רישיון עסק לדוכן הנרכש ולמוצרים הנמכרים בו ומטעמים הנעוצים ברשויות השונות, יבוטל הסכם זה ומלוא התמורה ששולמה על פיו, תוחזר בתוך 30 ימי עסקים לזכיין (התובע). כלל התקבולים שהתקבלו עד לקרות המקרה האמור, יהיו שייכים לזכיין ובכפוף לכלל התחייבויותיו למזכה על פי הסכם זה".

על פי תצהיר התובע, בחודש מרץ 2016 פנה לעיריית אשדוד והגיש בקשה לקבלת רישיון עסק, על יסוד הצהרת הנתבע בהסכם הזכיינות כפי שפורטה לעיל.

מיד בסמוך להגשת הבקשה, ביום 10.5.2016 התקבלה אצל התובע התראה מהוועדה המקומית לתכנון ובניה של אשדוד לפיה נעברה עבירה לפי סעיף 145א לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה -1965, כך שבוצעה במקום בניה ללא היתר, והתובע נדרש להרוס את הבניה בדוכן (אשר אין מחלוקת שהתקבל אצלו כפי שהוא מידי הנתבע). במקביל, זומן התובע למסור את גרסתו בגין העבירה הנטענת כפי שבוצעה בדוכן (נספח ד' לכתב התביעה).

בנוסף, ביום 24.5.2016 שלחה המשכירה לתובע הודעה על ביטול הסכם השכירות ודרישה לפנות את הדוכן, וזאת על רקע ההתראה הנ"ל מהוועדה המקומית לתכנון ובניה, לפיה פועל הדוכן ללא היתר. המשכירה טענה כי מדובר בהפרה יסודית של הסכם השכירות, ועל כן הודיעה לתובע על ביטול הסכם השכירות ודרשה את פינויו של הדוכן באופן מיידי (נספח ה' לכתב התביעה).

בעקבות כך פנה התובע לנתבע והודיע לו על ביטול ההסכם. לטענתו, בהתאם לסעיף 25.4 מקום שבו לא תתאפשר קבלת רישיון עסק לדוכן, יבוטל ההסכם ותושב במלואה התמורה ששולמה בגינו. התובע טען כי הנתבע הפר את הסכם הזכיינות הפרה יסודית, שכן, התברר כי לא ניתן להקים את הדוכן נשוא ההסכם כדין ולקבל בגינו רישיון עסק, ועל כן הודיע התובע על ביטול הסכם הזכיינות ודרש להשיב לידיו את התמורה ששולמה על פי ההסכם בסך 253,000 ₪. התובע אף עדכן את הנתבע כי נדרש על ידי המשכירה לפנות את הדוכן באופן מיידי ואם לא יעשה כן הנתבע, הודיע התובע כי יפעל בעצמו לביצוע הפינוי (נספח ז' לכתב התביעה).