לא נשאר חייב: "הבינלאומי" ישלם על נקיטת הליכי גבייה שלא לצורך

הבנק המשיך בהליכי גבייה נגד חייב ואף ביקש להטיל עליו סנקציות – גם אחרי שהתברר שגבה ממנו תשלומים ביתר. לאחר שמאס בהתנהלות הבנק, החייב תבע פיצוי, וזכה בגדול.

השופטת רחל ערקובי מבית משפט השלום בתל אביב חייבה את הבנק הבינלאומי לשלם לחייב 75 אלף שקל כפיצוי על הנזקים שגרם לו בשל ניהול הליכי גבייה עיקשים – חרף רישומים שהראו כי תיק ההוצאה לפועל נמצא ביתרת זכות. "הליכי ההוצאה לפועל אשר ננקטו על ידי הנתבע היו לשווא, והחוב של התובע היה צריך להיות מאופס" נכתב בפסק הדין.

מקור החוב אמנם לא צוין בפסק הדין, אך ידוע כי התיק בהוצאה לפועל נפתח במאי 1990 כנגד שבעה חייבים – ביניהם החייב-התובע בהליך הנוכחי –   במסגרתו ביקש הבנק לגבות כ-24 אלף שקל בתוספת ריבית בשיעור 30% שנפסקו לטובתו בהליכים משפטיים.

בינואר 2009 החייב פנה להוצאה לפועל וטען כי פרע את חובו וכי נגבו ממנו קרוב ל-600 אלף שקל ביתר עקב התרשלות בעדכון טבלת הריבית בתיק.

הבנק אמנם מצא כי נעשתה טעות בעדכון החוב, אך טען כי החייב עדיין צריך לשלם לו כ-60 אלף שקל. ההליכים נמשכו עוד כשנתיים עד שנמצא שהחייב אכן נמצא ביתרת זכות של 132,654 שקלים שבתוספת ריבית הגיעו בחלוף השנים לסכום של כ-687 אלף שקלים, והבנק חויב להשיב לו את הכספים ששילם ביתר.

בתביעה נזיקית שהגיש החייב – כעת התובע – לבית משפט השלום ביוני 2016, נטען כי הבינלאומי התרשל בכך שלא עדכן את סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל ובמשך למעלה מ-19 שנה המשיך בהליכי הגבייה אף שגבה סכומים ביתר.

אם לא די בכך, התובע צירף לתביעתו אסמכתאות המעידות כי הבנק ביקש להטיל עליו סנקציות (כגון עיקולים והוצאת צו מאסר) עוד לפני שניתנה החלטה בטענת "פרעתי" שהגיש בהוצאה לפועל, ואף לאחריה.

מנגד, הבינלאומי טען כי הסיבה שהמשיך בפעולות הגבייה נעוצה בטעות שמקורה ברישומי ההוצאה לפועל. לטענתו, בשנת 1994 נרשם כי התובע הפקיד לתיק 36,500 שקלים, אולם הסכום מעולם לא הגיע לידיו.

בעניין זה נטען כי התובע "זכה מההפקר" בהוצאה לפועל שכן בהחלטת הרשם לא נקבע מפורשות שהסכום האמור אכן שולם, כך שלגביו הוא היה רשאי להמשיך בהליכי הגבייה.

לא עיכב את ההליכים

אלא שבחינה מעמיקה של תיק ההוצאה לפועל הובילה את השופטת ערקובי למסקנה כי הבנק היה אמור לאפס את התיק כבר ב-1994, ולכל הפחות היה עליו לעכב את ההליכים נגדו בתקופה שבה התבררה בקשת ה"פרעתי" שהגיש בהוצאה לפועל. משלא עשה זאת – עליו לשלם לחייב פיצוי.

"ברי כי נקיטת הליכי הוצאה לפועל משך שנים, הכוללות פקודת מאסר, הגבלת יציאה הארץ, עיקולים במוסדות ושנים חוסר אפשרות לקבל כרטיס אשראי ולפתוח עסק, גורמת נזקים לחייב נגדו ננקטים ההליכים ופוגעת בזכויות יסוד בסיסיות" קבעה השופטת.

בתוך כך, השופטת העירה על ההשלכות הקשות שיש למגבלות המוטלות במסגרת הליכי גבייה על חייהם של חייבים, ששמם מוכתם במוסדות בנקאיים ופיננסיים שונים.

מאחר שהצדדים הסכימו כי השופטת תפסוק בתיק על דרך הפשרה וכי סכום הפיצוי יעמוד לכל היותר על 100 אלף שקל, השופטת חייבה את הבנק לפי שיקול דעתה, בפיצוי של 75 אלף שקל ללא הוצאות משפט.

• שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין