כך נקבע בפסק דין שדחה תביעה שהגיש הבנק הבינלאומי להחזר המחאה שהופקדה בטעות לחשבונו של לקוח במקום לחשבון של חברת "מבטחים". הסיבה העיקרית לדחייה: שיהוי של יותר מ-6 שנים.
בית משפט השלום בירושלים דחה לאחרונה תביעה להחזר המחאה של כ-6,000 שקל שהופקדה בטעות בחשבונו של לקוח בנק פועלי אגודת ישראל שבבעלות קבוצת הבינלאומי, אף שיועדה לחשבונה של חברת "מבטחים". הרשם הבכיר בנימין בן סימון קבע כי הבנק, שהתרשל, צריך לשאת בעלות הטעות, בין היתר משום שהמתין שש שנים ותשעה חודשים עם הגשת התביעה, שיהוי שהסב ללקוח נזק ראייתי רב.
באביב 2007 הופקדו לחשבונו של הלקוח שבעה שיקים בסכום כולל של כ-34 אלף שקלים. בדיעבד התגלה כי אחד מהשיקים – על סך 5,473 שקלים – היה על שם חברת "מבטחים" והופקד בטעות, על אף שהיה רשום עליו למוטב בלבד.
מיד כשהתגלה לבנק על הטעות הוא העביר למבטחים פיצוי, אבל את בקשת ההחזר מהלקוח עצמו הוא שלח רק כעבור 3 שנים. לאחר שהלקוח סירב להחזיר את הכסף בטענה שאינו מתכוון על טעויות הבנק המתין הבנק עוד 3 שנים ו-9 חודשים עד שהגיש נגדו תביעה.
בתביעה נטען כי הלקוח התעשר על חשבון הבנק שלא כדין ועליו להחזיר לו את הכסף בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
מנגד הנתבע סבר כי הבנק צריך לשלם על הטעות שעשה, במיוחד לנוכח העובדה שהמתין כמעט עד תום תקופת ההתיישנות עד שהגיש את התביעה.
הנתבע הסביר כי השיקים שהופקדו לחשבונו היו החזר של הלוואה שהעניק לחבר ולכן לא שם לב שמדובר בשיק לא שלו. מכל מקום, הוא הבהיר כי החבר נפטר בינתיים ואין לו כבר ממי לקבל החזר.
צעד חסר תום לב
הרשם הבכיר בן סימון החליט לדחות את התביעה בראש ובראשונה עקב השיהוי הרב בהגשתה.
הרשם קבע כי אף שהיו לבנק שלושה ימים לבדוק את השיק הוא המתין שלוש שנים עד שפנה בפעם הראשונה לנתבע ויותר משש שנים עד שהגיש את התביעה.
מה שאירע בחלוף השנים הוא שמצבו של הנתבע השתנה לרעה ונגרם לו נזק ראייתי חמור. ראשית, משום שהלווה כבר הלך לעולמו והוא לא יוכל להחזיר לו את הכסף ושנית משום שכבר אין בידו את מסמכי ההלוואה והוא לא יכול להתחקות אחר הערבים.
"אני סבור, כי כאשר בנק מחליט לנהל הליך משפטי כנגד נתבע וזאת כאשר ידוע לו היטב שיש לנתבע סיבות רציניות להאמין שהבנק זנח את תביעתו ומקום שנגרם לנתבע נזק ראייתי כה רב עקב השתהות הבנק – הרי שמדובר בצעד שהינו חסר תום לב מבחינת הבנק", כתב.
למעלה מן הצורך הוא הוסיף כי היה דוחה את התביעה גם לגופו של עניין. הרשם ציין כי התביעה הוגשה על פי חוק עשיית עושר ולא במשפט אלא שהנתבע לא התעשר בעקבות הפקדת השיק שכן הסכום היה אמור להיות מופקד לחשבונו ממילא על ידי הלווה.
בנסיבות אלה הרשם הבהיר כי אינו מקבל את טענת הבנק כי הנתבע אשם בכך שלא שם לב שהופקד לחשבונו שיק לא שלו. נקבע כי מי שביצע את הטעות החמורה הוא הבנק, שאפשר לשיק שיועד לפקודת "מבטחים", שורטט ונרשם עליו "למוטב בלבד", להיפרע לתוך חשבון שגוי.
התביעה נדחתה כאמור והבנק חויב בהוצאות משפט של 3,500 שקלים.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אליהו כהן
עוסק/ת ב-
בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין