לא משחררים: בעלי נחלה שנמכרה בהוצל״פ תבעו את הקונה

בני הזוג טענו כי רישום הנחלה על שם הקונה נעשה בניגוד לחוק ולנהלים של רשות מקרקעי ישראל. בית המשפט דחה את התביעה לאחר שקבע שהם לא הוכיחו אף אחת מטענותיהם

השופטת אילונה לינדנשטראוס דחתה לאחרונה תביעה שהגישו בני זוג שהייתה להם נחלה חקלאית במושב שדה אליעזר. הנחלה נמכרה בהוצאה לפועל לאחר שהם לא עמדו בפירעון הלוואות. במסגרת שלל הליכים שניהלו בני הזוג הם תבעו לבטל את העברת רישום הנחלה על השם הקונה, בין היתר מאחר שאינה חקלאית. השופטת כתבה כי יש קושי רב בטענה לנוכח העובדה שהם עצמם העבירו את עיבוד הנחלה לחברה חיצונית.

לתובעים הייתה נחלה חקלאית במושב שדה אליעזר. בשנת 2010, לאחר שהן לא עמדו בפירעון ההלוואות אותן נטלו מן הבנק הבינלאומי הראשון, נקט הבנק בהליכי מימוש משכון שנרשם על זכויות התובעים בנחלה והיא נמכרה. ביולי 2016 הועבר הרישום על שם הקונה. 

התובעים ביקשו פסק דין הצהרתי לפיו הקונה אינה זכאית להירשם כבעלת הזכויות בנחלה. לדבריהם, רישום הזכויות על שם הקונה נעשה על ידי רשות מקרקעי ישראל בניגוד לדין ולנהלי רמ"י.

התובעים סיפרו שבחודש מאי 2010, בטרם החלו הליכי מימוש המשכון, חתמו על הסכם עיבוד הנחלה עם חברה חיצונית בגלל מצבו הרפואי של התובע שלא אפשר לו לטפל בנחלה.

הסכם העיבוד הסתיים עם פינויים מן הנחלה אך הקונה חתמה על הארכת ההסכם עם החברה עוד לפני שנרשמו זכויותיה ובכך הפרה את הוראות רמ״י. לדבריהם, הקונה אינה חקלאית וגם לא התכוונה להיות חקלאית. מבחינתה, הנחלה היא לא יותר מנכס רגיל. היא בנתה בה בניה לא חוקית וידעה שלא תהיה זכאית להירשם כבעלת זכויות בנחלה ובכך פעלה בחוסר תום לב.

רמ"י טענה בתגובה כי היא פעלה כדין לאורך כל הדרך. היא ציינה כי התובעים נקטו בהליכים משפטיים שונים ורבים במטרה לשנות את ההחלטות בעניינם, עד כדי היווצרות חשש לשימוש לרעה בהליכי משפט.

הקונה טענה כי היא רכשה בתמורה מלאה ובתום לב את מלוא הזכויות בנחלה. באשר להסכם העיבוד, לדבריה, התובעים הם שהתקשרו בהסכם בו הוסכם על אופצית הארכה והיא כיבדה את ההסכם. 

עוד לטענתה, התובעים אינם חולקים על כך שלא נותרו להם זכויות בנחלה ובנסיבות אלה, לא ברור כיצד הם עותרים להירשם מחדש כבעלי זכויות. 

גלגול נוסף

השופטת אילונה לינדנשטראוס מבית המשפט המחוזי בנצרת דחתה את התביעה. היא ציינה כי חלק נכבד מטענות התובעים הוא גלגול נוסף של טענות שכבר הועלו על ידם בהליכים קודמים. 

זאת ועוד, התובעים לא הצביעו על עילה שבדין המצדיקה את ביטול רישום הזכויות בנחלה על שם הקונה ולא הוכיחו כי רישום הזכויות על שמה נעשה על ידי רמ"י שלא כדין.

אשר לטענה בעניין הארכת הסכם העיבוד כתבה השופטת כי ״קשה להלום טענה בדבר אי חוקיות ההסכם...מקום בו התובעים הם אלה שנקשרו מלכתחילה בהסכם עיבוד כזה ביחס לנחלה ובכך יצרו עובדות בשטח״. כמו כן, צו המכר באופן שהושמטו ממנו זכויות החברה לעבד את הנחלה.

השופטת הוסיפה כי העובדה שהתובעים עצמם התקשרו בהסכם עיבוד עם החברה, משלא יכלו עוד לעבד את החלקות בעצמם, מקהה גם מעוצמת טענתם כי הקונה איננה חקלאית. 

התובעים חויבו בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 23,000 שקל. 

• ב״כ התובעים: לא צוין
• ב״כ רמ״י: פרקליטות מחוז צפון
• ב״כ הקונה: עו"ד דוד דהאן

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.