האח נגד האלמנה והבנות: מי יקבל את המשק המשפחתי?

מינוי המנוח כבן ממשיך בוטל לטובת אחיו, כשלטענת אלמנתו – חתימתה על המסמך זויפה. השופטת דחתה אותה וייחסה לה חוסר תום-לב: "ויתרתם בשביל לקבל מגרש"

בפסק דין שפורסם לאחרונה דחה בית המשפט למשפחה בקריות תביעת אלמנה ושבעת בנותיה להכיר בהן כ"בנים ממשיכים" במשק של הורי הבעל והאב המנוח. האחרון אומנם מונה בחייו כבן ממשיך, אך בשלב מסוים מינויו בוטל לטובת אחיו - כשלטענת אלמנתו, חתימתה על מסמך הביטול זויפה. השופטת גילה ספרא-ברנע דחתה אותה, וחייבה אותה ואת בנותיה ב-18 אלף שקל הוצאות.

תחילת הפרשה הסבוכה ביוני 1990, אז הוכר בעלה ואביהן של התובעות ("המנוח") כבן ממשיך במשק של הוריו. אלא שבחלוף כשנה וחצי, בנובמבר 1991, חתמו המנוח, אשתו והוריו על ביטול המינוי בפני מזכיר אגודת המושב. השנים חלפו ובאפריל 2008 נפטר המנוח במפתיע, לאחר מאבק במחלה קשה.

בשלב זה פעלו הוריו למנות את אחיו, הנתבע, כבן ממשיך במשק, יחד עם רעייתו. ב-2014 מתה הסבתא וב-2020 נפטר בעלה. בספטמבר אותה שנה אישרה רשות מקרקעי ישראל את העברת הזכויות במשק על-שם הנתבע ואשתו, כבנים ממשיכים, אלא שאלמנת המנוח סירבה לוותר סופית על המשק, והגישה תביעה.

היא טענה במסגרתה שזכות הבן הממשיך נלקחה ממנה ומבנותיה שלא כדין, כאשר חתימתה על ביטול המינוי זויפה. התובעת סיפרה, אגב כך, שמשפחת בעלה ניתקה ממנה קשר רק בגלל שלא הביאה לבנם בן זכר. ואולם נטען שהוא הוא הבן הממשיך בנחלה, וכי ביטול המינוי נעשה ללא הסכמתו ומאחורי הגב של אשתו ובנותיו.  

מנגד טען הבן הממשיך הנוכחי כי גיסתו ואחייניותיו "מבקשות ליצור מציאות מדומה, העומדת בסתירה לעובדות ומסמכים, תוך הטעיה במודע". לטענתו הוא ואשתו נבחרו כדין על-ידי הוריו כבנים ממשיכים, ואין מקום לשנות מכך.

לא מחטף

ואכן, השופטת ספרא-ברנע התרשמה שהן ביטול מינוי המנוח והן מינוי אחיו-הנתבע לאחר מותו, נעשו כדין, וממילא אין הצדקה להתערבות בית המשפט בנושא. עדות מרכזית בהקשר הזה הייתה של מזכיר המושב באותם זמנים, שסיפר כי ביטול המינוי של המנוח היה בהסכמה, כאשר הוא לא מונה מחדש לאחר מכן.

"לא התרשמתי ולא הוכח כי מינוי הנתבע כ'בן ממשיך' נעשתה בדרך של 'מחטף', לאחר פטירת האב המנוח, על מנת לגזול מהאלמנה את מה ששייך לה", כתבה השופטת. היא דחתה את טענתה לזיוף חתימתה, ומצאה את הסיבה האמתית שעמדה בבסיס ויתורם שלה ושל בעלה על המשק: רצונם באותה תקופה לבנות את ביתם על מגרש מגורים נפרד, באופן שאילץ אותם לבחור בינו לבין המשק.

"האב המנוח והאלמנה הציגו לכאורה מצג שווא כלפי המוסדות המיישבים לפיו האב המנוח מוותר על מעמד הבן הממשיך, ובכך זכו להטבה כלכלית משמעותית - קבלת מגרש ובניית בית עליו. צד שנהנה מפירותיו של מצג שיצר, מנוע מלהתכחש לו בדיעבד", הודגש בפסק הדין. על הרקע הזה קבעה השופטת שהאלמנה, לה ייחסה חוסר תום לב, מנועה כיום מלטעון כנגד מסמך הביטול, זאת מכוח דוקטרינת ההשתק.

בסיכום העניין הורתה השופטת על דחיית התביעה תוך חיוב מגישותיה ב-15 אלף שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד, בצירוף מע"מ.

• ב"כ התובעות: עו"ד אורן פרג' בנימין
• ב"כ הנתבעים: עו"ד אורי בן שושן

עו"ד רן שדה עוסק/ת בנחלות ומשקים במושבים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.