שברו קירות והשכירו מחסנים: דיירים מוגנים יפנו דירה בתל אביב

בעלים של דירת שלושה חדרים בעיר הגישו תביעת פינוי נגד דיירים מוגנים שגרים בה ב-50 השנים האחרונות. בית המשפט קבע שהם הפרו את הסכם השכירות המוגנת והורה על פינויים

השופט עמית יריב קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בעלי נכס בתל אביב שמושכר בשכירות מוגנת. התובעים טענו שהדיירים שינו את מבנה הדירה ומשכירים מחסנים בשטח המשותף בבניין לצדדים שלישיים. הדיירים טענו שיש להימנע מפינויים מטעמי צדק. השופט הבהיר כי ״הטוען לסעד מן הצדק, נדרש לפעול בתום לב ולבוא לבית המשפט בידיים נקיות״.

התובעים סיפרו כי ירשו את הדירה מבעליה הקודמים כשהנתבעים גרים בה בהתאם להסכם שכירות מוגנת מ-1981.

לטענתם, לאורך כל תקופת השכירות הנתבעים הפרו את ההסכם. ב-2014 הם שברו את קירות הבית והגדילו את שטח הדירה על חשבון דירה צמודה אחרת, שגם היא בבעלות התובעים ואינה מאוכלסת.

הם ציינו כי בשנת 2018, לאחר התדיינות ממושכת ניתן פסק דין נגד הנתבעים המורה להם לפנות, באמצעותה הריסה, את הקירות שבנו בניגוד לדין.  מאחר שהנתבעים לא השיבו את מצב הדירה לקדמותו, הם נאלצו לפתוח תיק הוצאה לפעול במסגרתו נשאו במלוא הוצאות הפינוי וההריסה.

עוד לטענתם, הנתבעים הקימו לאחרונה מחסנים ברחבת הבניין אותם הם משכירים לצדדים שלישיים שלא כדין, באופן שמטריד ומפריע לשכנים ומהווה עילת פינוי לפי חוק הגנת הדייר.

הנתבעים טענו מנגד כי פסק הדין בעניין שינוי מבנה הדירה ניתן נגדם ללא התייצבות מטעמם בשל מצבם הבריאותי, כך שהם לא קיבלו הזדמנות להביע את התנגדותם.

עוד הם ציינו כי תוצאות פסק הדין הובילו לכך שהתובעים הרסו בדירה קיר מבטון ובנו במקומו קיר האוטם את חלון אוורור חדר השירותים והאמבטיה ואף גרמו לסדקים בקורות הבניין באופן המסכן את יציבותו. 

בכל הנוגע לבניית המחסנים טענו הנתבעים כ את המחסנים הקים הבעלים הקודם של הדירה לשימושו האישי. לאחר פטירתו הם עשו שימוש במחסנים באישורה של אלמנתו (אחת התובעות).

הם הוסיפו כי ככל שיקבע כי קיימת עילת פינוי יש להימנע מפינויים מחמת סעד מן הצדק.

פלשו לשטחים שבבעלות התובעים

השופט עמית יריב מבית משפט השלום בתל אביב הבהיר כי פסק הדין בתביעה הראשונה קבע כי הנתבעים שינו את מבנה הדירה שלא כדין. בנסיבות אלה, הם הפרו את אחת מהוראות הסכם השכירות שקובעת כי השוכר מתחייב לא לשנות את מבנה המושכר ללא קבלת רשות בכתב מהמשכיר. 

מדובר בפסק דין חלוט, שביטולו לא התבקש מעולם ולא הוגש עליו ערעור, הקובע כי הנתבעים פלשו לשטחים שבבעלות התובעים, וסיפחו אותם לדירה בניגוד להוראותיו מהפורשות של הסכם השכירות. 

באשר למחסנים קבע השופט כי הנתבעים  לא הציגו כל ראיה התומכת בגרסתם. הם לא הוכיחו כי ניתן להם אישור לשימוש במחסנים ואף נמנעו מהזמנה לעדות של התובעת שלטענתם נתנה להם רשות שימוש. 

עוד הבהיר השופט כי הפסיקה קבעה שסעד מן הצדק יינתן בצמצום רק כשמדובר בהפרה של מה בכך ובמקרים מיוחדים. לדבריו, התנהלותם של הנתבעים רחוקה מתום לב, וידיהם רחוקות מלהיות נקיות והתנהלות זו אינה מאפשרת לתת להם סעד מן הצדק.

בנסיבות אלה הוציא השופט צו המורה לנתבעים לפנות את הנכס בתוך כ-4 חודשים.

הנתבעים חויבו בהוצאות בסך 10,000 שקל ובשכ״ט עו״ד בסך 30,000 שקל.

• ב״כ התובעים: עו"ד שי צוקרמן
• ב״כ הנתבעים: עו"ד יגאל אלטשטטר

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין