קלובלסקי ואח' נ' אליאסי ואח'

לפניי תביעה לסילוק יד ובצידה תביעה כספית.

רקע עובדתי

התובעים הם הבעלים של דירה בקומת מרתף, בת שלושה חדרים, המצויה ברחוב xxx תל אביב הידועה כגוש xx, חלקה x (להלן: "הדירה").

הנתבעים הם דיירים מוגנים בדירה, בהתאם להסכם שכירות מוגנת מיום 30.1.1981 מול בעלי הדירה הקודמים, שהורישו את הדירה לתובעים (להלן : "הסכם השכירות").

טענות התובעים

התובעים טוענים כי הנתבעים הפרו את הסכם השכירות לאורך כל תקופת השכירות, הפרות שונות כמפורט להלן:

• מספר חודשים לאחר כניסתם למושכר בשנת 1981, פעלו הנתבעים להריסת קיר חיצוני לצורך הגדלת שטח החצר הגובלת בדירתם (להלן: "הטענות להריסת קיר");

• במשך השנים חדלו הנתבעים מלשלם את דמי השכירות לפרקים ויצרו חובות פיגורים ששולמו רק לאחר קבלת התראות לפינוי, כאשר כיום יתרת חובם של הנתבעים עומדת על סך של 12,889 ₪ (להלן: "הטענות לחוב כספי");

• בשנת 2014, הנתבעים שברו את קירות ביתם והגדילו את שטח דירתם על חשבון דירה צמודה אחרת, גם היא בבעלות התובעים, אשר אינה מאוכלסת. התובעים מציינים כי בשנת 2018, לאחר התדיינות ממושכת ניתן פסק דין נגד הנתבעים המורה להם לפנות, באמצעותה הריסה, את הקירות שבנו בניגוד לדין (להלן: "פסק הדין בתביעה הראשונה"). התובעים מוסיפים כי מאחר שהנתבעים לא השיבו את מצב הדירה לקדמותו, הם נאלצו לפתוח תיק הוצאה לפעול במסגרתו הם נאלצו לשאת במלוא הוצאות הפינוי וההריסה (להלן: "הטענות לשינוי מבנה הדירה");

• הנתבעים הקימו לאחרונה מחסנים ברחבת הבניין אותם הם משכירים לצדדים שלישיים שלא כדין, כאשר הקמת המחסנים נוגדת את סעיף 30(ג) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין") ואף מטרידה ומפריעה לשכנים ומהווה עילה לפינוי הנתבעים (להלן: "הטענות לבנית מחסנים").