האיש מחזיק בקרקע מאז שרכש אותה ב-1981 אך לא טיפל ברישום. בית המשפט קיבל את בקשתו להצהיר עליו כבעל הזכויות הבלעדי, תוך שדחה את טענת יורשיו של המוכר כי המחדל מצדיק לבטל את הסכם המכר.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע לאחרונה כי גבר שרכש בשנות ה-80' קרקע חקלאית בהוד השרון זכאי להירשם כחוכר הבלעדי שלה במקום יורשיו של המוכר. בכך, דחתה השופטת אירית קלמן ברום את טענת היורשים כי חוזה המכר בוטל משום שהרוכש לא טרח לדאוג להעברת הזכויות. נקבע כי ביטול החוזה מסיבה זו אינו סביר או צודק שעה שהאיש שילם את מלוא התמורה והמיסים ומחזיק בשטח מזה כ-40 שנה.
חוזה המכר נחתם ב-1981 ובמעמד זה שילם הרוכש את מלוא התמורה וקיבל ייפוי כוח בלתי חוזר להעברת הזכויות על שמו. מאותו היום הוא מחזיק בקרקע.
חלפו השנים והאיש לא רשם את זכויות החכירה על שמו ברשות מקרקעי ישראל. ב-1987, שהמוכר נפטר, שני ילדיו רשמו אותן על שמם מכוח צו ירושה, וב-1995 שלחו לרוכש מכתב בו התלוננו על דרישות תשלום מרשות מקרקעי ישראל ודרשו ממנו לטפל בהעברת הזכויות. האיש נשא בתשלומים אך בחלוף שנתיים היורשים שלחו לו הודעה על ביטול החוזה וסירבו לאשר את הרישום.
בעקבות השתלשלות העניינים נאלץ הרוכש לפנות לבית המשפט בבקשה כי יצהיר עליו כבעל הזכויות ויורה ליורשים להעביר לידיו 9,000 שקל שקיבלו במקומו כפיצוי על הפקעת חלק מהשטח.
הרוכש טען כי היורשים נהגו בחוסר תום לב כשנרשמו כבעלי הזכויות אף שידעו כי רכש אותן. עוד לדבריו, הודעת הביטול לא הייתה חוקית, שהרי הוא שילם את מלוא התמורה, עמד בכל תנאי החוזה ומחזיק בקרקע מזה כ-40 שנה.
היורשים טענו לעומת זאת כי ביטלו את החוזה כדין. לשיטתם, המבקש הפר אותו כשבמשך שנים לא דאג להעברת הזכויות, ונזכר לטפל בנושא רק אחרי שנודע לו על פיצויי ההפקעה.
הנפגע העיקרי הוא הרוכש
השופטת קלמן ברום קבעה כי זכותו של המבקש בחלקה שרירה וקיימת, שכן אין מחלוקת ששילם את מלוא התמורה, נשא בהוצאות עבור הקרקע, קיבל ייפוי כוח בלתי חוזר ונהג בה מנהג בעלים.
השופטת הוסיפה כי ליורשים אין עילה לגיטימית לביטול החוזה. מחדל הרישום לא נחשב להפרה יסודית של החוזה, שלא כלל תנאי כזה, וממילא החובה לטפל בהעברת הזכויות הוטלה על שני הצדדים לעסקה.
השופטת ציינה עוד כי גם בהנחה שהייתה כאן הפרה רגילה של החוזה (ולא יסודית), היורשים לא עמדו בתנאי החוק המחייבים משלוח התראה ברורה שמזהירה מפני ביטול החוזה אם ההפרה לא תתוקן.
יתרה מכך, השופטת סברה כי לא יהיה זה צודק לבטל את החוזה בנסיבות שבהן היורשים לא החזירו את התמורה, לא דיווחו לרשויות על הביטול ולא פעלו לפינוי השטח, תוך שהותירו את הרושם כי זנחו את כוונת הביטול. השופטת הדגישה בהקשר הזה כי לא נגרמה ליורשים פגיעה משמעותית כתוצאה מהשיהוי בהעברת הזכויות. אם כבר, הנפגע העיקרי הוא המבקש, שחשף עצמו לסיכון של עסקאות נוגדות.
בסיכומו של עניין נקבע כי ביטול החוזה בנסיבות אינו סביר או מידתי ביחס למחדל הרישום. לפיכך, המבקש הוצהר כחוכר הבלעדי בקרקע והיורשים חויבו להעביר לידיו את פיצויי ההפקעה בתוספת של 35,000 שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
- ב"כ המבקש: עו"ד משה ימין, עו"ד איתן בן חורין
- ב"כ המשיבים: אברהם זיו כהן, עורך דין מקרקעין
עו"ד ירון רבינוביץ
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין