לוין נ' גולדשמיט ואח'

בפני בקשה להצהיר על זכותו של המבקש להירשם כבעל זכות החכירה לדורות בקרקע חקלאית ברמת השרון בשטח 15,910 מ"ר, הידועה כחלק מחלקות 13, 20, 45, 48 בגוש 6604 (תיק מנהל מס' 50097269א) (להלן: "המקרקעין").

המבקש עותר לקבלת פסק דין הצהרתי לפיו הוא החוכר לדורות הבלעדי במקרקעין ובנוסף מבקש להורות כי יועבר לזכותו הפיצוי המגיע לו בהתאם להסכם פשרה שנחתם עם חברת נתיבי אילון.

הצדדים ויתרו על חקירת המצהירים והגישו סיכומיהם לאחר ישיבת קדם המשפט.

הרקע העובדתי שאינו שנוי במחלוקת

1. שמאי גולדשמיט ז"ל (להלן: "המוכר" או "המנוח"), אבי המשיבים, היה בעל זכויות החכירה במקרקעין. בין המנוח והמבקש נחתם ביום 18.3.81 חוזה לחכירת המקרקעין (להלן: "החוזה"). במעמד החתימה על החוזה שילם המבקש למוכר את התמורה החוזית וקיבל יפוי כח נוטריוני בלתי חוזר להעברת הזכויות במקרקעין על שמו. המבקש החזיק במקרקעין ממועד החתימה על החוזה, עיבד אותם ונשא בתשלום המיסים. משנת 2006 המבקש משכיר את המקרקעין לאחר.

2. המבקש לא העביר את רישום המקרקעין על שמו.

3. לאחר פטירת המוכר בשנת 1987, משלא הועבר הרישום במקרקעין, רשמו המשיבים את הזכויות במקרקעין על שמם, מכח צו הירושה.

4. במרוצת השנים היו חילופי התכתבויות בין הצדדים, המבקש הודיע למשיבים שהוא רכש כדין את הנכס בתמורה מלאה וביקש להעביר לידיו את כל הפניות מהרשויות שמתקבלות בעניין המקרקעין. המשיבים מצדם הודיעו למבקש ביום 14.9.95 באמצעות בא כוחם כי דבר קיום החוזה התברר להם בדיעבד וכי על המבקש לטפל בהעברת המקרקעין על שמו לאלתר בהתאם לייפוי הכח שהופקד בידיו (להלן: "מכתב ההודאה").

5. בקשה להעברת זכויות החכירה שהגיש המבקש ביום 1.3.97 לא אושרה על ידי מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל"), בין היתר נוכח רישום הזכויות על שם המשיבים.

6. ביום 1.9.97 שלחו המשיבים למבקש (באמצעות בא כוחם) הודעת ביטול החוזה (להלן: "הודעת הביטול") בתואנה כי הוא לא פעל לביצוע העיסקה, בעיקר בקשר לתשלומי מיסים ותשלומי חובה והטיפול בהעברת הזכויות.

   המבקש דחה במכתבו מיום 17.9.97 את הודעת הביטול והסביר כי הסדיר את תשלום המיסים לרבות מס שבח, וכי המינהל התנה את העברת הזכויות בקבלת הסכמת המשיבים. בתוך כך נתבקשו המשיבים להמציא את הסכמתם להעברת הרישום על שם המבקש ולהעביר סך של 9,000 ₪ שקיבלו בגין הפקעת חלק מהמקרקעין.