צעיר בן 35 שחייב מיליוני שקלים, טען כי הוא בסך הכל איש מכירות שמרוויח כ-5,700 שקל לחודש, בחברה שבבעלות אביו. בחקירה של המנהל המיוחד התגלה שזה לא ממש המצב.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב ביטל הליכי פשיטת רגל נגד חייב בן 35. השופטת יעל בלכר קיבלה את עמדת המנהל המיוחד שחקר ומצאה כי החייב – שטען כי הוא שכיר פשוט בחברה של אביו ומשתכר כ-5,700 שקל – הוא כנראה הרבה יותר מכך.
עם זאת, השופטת הסכימה להשהות את הביטול למשך 180 יום שבהם החייב יוכל להגיע להסדר תשלומים עם נושיו.
נגד החייב הוגשו 13 תביעות חוב, המגיעות לסכום כולל של כ-3.3 מיליון שקל. מדובר באדם שהועסק כשכיר במחלקת "שדרוג חניונים" של חברת התיירות "תור לביא", שבבעלות אביו. זהו תחום עיסוקו של החייב, שלפי הטענה קרס כלכלית בגין ערבות לחובותיה של חברה קודמת שבה עבד.
בדיון שהתקיים ב-2016 בית המשפט הורה למנהל המיוחד לחקור את מעמדו של החייב בחברה של אביו, הקשר בין החברה לבין חברה קודמת שקרסה, וכן לבדוק האם החייב מסתיר או מבריח נכסים.
בתוםפ החקירה, המנהל המיוחד התרשם שהחייב מנהל בפועל את אותה מחלקה בחברה של אביו, שאליה העביר החייב את פעילותו בתחום שדרוג חניונים. בין היתר, ההתנהלות מול הספקים, הלקוחות וקבלני משנה נעשית על ידי החייב, שהוא גם בעל הידע המקצועי בעניין, לעומת אביו שלא ידע להשיב על שאלות בתחום זה.
לטענת המנהל המיוחד, החייב העביר את המוניטין שצבר בעסקי שדרוג החניונים לחברה של אביו. כלומר, המנהל המיוחד סבר שהחייב אינו "רק" איש מכירות שכיר בתחום שדרוג החניונים כפי שהוא מוצג. לשיטתו, החייב ממשיך ומנהל את עסקיו שקרסו בגלגול הקודם, במסגרת החברה של אביו, על מנת להתחמק מנושיו.
המנהל המיוחד הוסיף כי השכר שהחייב טוען שהוא מרוויח אינו מתיישב עם תפקידו בחברה, וגם לא עם הוצאות השכירות שלו למשל – 6,000 שקל לחודש עבור דירה בתל-אביב.
בסיכומה של נקודה זו, המנהל המיוחד סבר שאין הצדקה להכריז על החייב כפושט רגל, והמליץ על ביטול ההליך, כיוון שמדובר בחייב שמתנהל בחוסר תום לב ואינו חושף את מלוא המידע והנתונים ביחס להכנסותיו.
לא משכנע
לעומת עמדה זו, החייב הכחיש וטען כי האב הוא הבעלים והמנהל, בעוד שהוא רק שכיר באותה מחלקת חניונים.
בנוגע לדמי השכירות, הוא ציין כי בת זוגו מרוויחה 10,000 שקל לחודש, וכי השניים מתגוררים בתל-אביב בשל עבודתה והמסגרת החינוכית של בנם.
אולם השופטת בלכר ציינה כי "תשובתו של החייב אינה משכנעת כלל". לאחר שניתחה את הדברים השופטת הוסיפה כי "מרכזיותו של החייב בתחום שדרגו החניונים בחברה כפי שהשתקפה מהחקירות כמו גם מחוסר הידע והעדר הבקיאות של האב, אינה מתיישבת עם שכרו הנמוך".
מכאן, לאור חוסר תום הלב של החייב, הדרך אל ביטול ההליך היתה קצרה. עם זאת, לנוכח עמדתם של שני נושים עיקריים שהסכימו להידבר עמו, השופטת נתנה לחייב את האפשרות להציע להגיע עמם להסכמות בדבר תשלום חובותיו.
התוצאה היתה מה שנקרא "ביטול מותנה", במסגרתו אם לא יהיה הסדר הולם עם הנושים תוך 180 יום – הליך פשיטת הרגל יבוטל. אם יצליח להגיע להסדר בכפוף לאישור בית המשפט, הוא יוכל לקבל הפטר מחובותיו.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד משה פרץ
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין