הליך ייצוגי שמתנהל מ-2011 נגד תשע מחברות הביטוח הגדולות בישראל הסתיים לאחרונה בפשרה. ההליך עסק בטענת מבוטחים שחברות הביטוח משלמות תגמולים נומניאליים ללא ריבית כאשר הם מתעכבים.
השופט עופר גרוסקופף בית המשפט המחוזי בלוד אישר הסדר פשרה בין קבוצה של תובעים לבין תשע מחברות ביטוח המובילות בארץ, ביניהן הראל, כלל, מגדל, איילון, הפניקס, אריה, הכשרת היישוב ומנורה. על פי ההסדר, בסך הכללי החברות תשלמנה יחד קרוב ל-14 מיליון שקל למבוטחים בגין ריביות והצמדה שלא שולמו על תשלומים שעוכבו בשל עיקול או מניעה אחרת.
הבקשה לאישור התובענה הייצוגית הוגשה ב-2011. בתמצית, התובעים – מבוטחים שזכותם לתגמולי ביטוח עוכבה עקב עיקולים או צווים אחרים – טענו כי חברות הביטוח נוהגות שלא כדין כשהן משלמות למבוטחים שכמותם תגמולים בערכים נומינאליים – כלומר ללא ריבית והצמדה – למרות העיכוב.
התובעים טענו כי נוהג זה מעשיר את החברות שלא כדין, ובניגוד לפסיקת בתי המשפט.
חברות הביטוח טענו בין היתר כי הן אינן מתעשרות עקב העיכוב כנטען, שכן נגרמות להן הוצאות רבות בגין תפעול העיקולים והטיפול בכספים המעוקלים, אך בסוף 2012 השופט גרוסקופף אישר את הבקשה.
לאחר מכן הצדדים עברו להליך גישור, וכעבור 4 שנים הציגו לשופט פשרה וביקשו ממנו לאשר אותה.
נציגת היועמ"ש התנגדה לפשרה המקורית שהוצעה וביקשה למנות בודק שיבחן לעומק את ההסדר ואופן יישומו. בודק אכן מונה והעביר לשופט גרוסקופף את מסקנותיו.
בעיקרו של דבר, ולאחר תיקונים ושינויים מסוימים שהכניס השופט בעקבות חוות דעתו של הבודק, הוא החליט לאשר את הסדר הפשרה.
בגדול נקבע כי מבוטח שכספו עוכב עקב צווים שיפוטיים יוכל להגיש לחברת הביטוח הרלוונטית בקשה לפיצוי. אם לאחר בדיקה יתגלה כי הוא קיבל את התגמולים ללא ריבית הוא יהיה זכאי לסכום התוספת צמוד ונושא ריבית כדין מיום הזכאות המקורי.
עוד הוסכם כי סכום הפיצוי לכלל המבוטחים שנכנסים לקבוצה יעמוד על 13,801,536 שקלים. היקפי הפיצוי שעל כל חברה לשלם חושבו באופן יחסי, על בסיס נתח השוק של כל אחת מהן.
לגבי העתיד, הוסכם כי חברות הביטוח תהיינה רשאיות לפעול באחת משתי דרכים: או להעביר את הכספים למבוטחים לאחר הסרת העיקול, בתוספת הצמדה וריבית כדין, או לשלם את חובו לאחר הסרת העיקול בתוספת ההתעשרות שהפיקו מכך.
הרע במיעוטו
השופט גרוסקופף ציין בין היתר כי הסדר הפשרה עולה בקנה אחד עם הערכת סיכויי התובענה, ועולה על 80% מסכום הפיצוי המשוערך בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה.
בנוסף, השופט הבהיר כי ההסדר יאפשר פיצוי מיידי, במקום המשך ניהול ההליכים על פני תקופת זמן נוספת ולא ידועה. "מנגנון ההסדר שגובש, לפיו על מי שניזוק לבצע פנייה לנתבעות – הוא בגדר הרע במיעוטו", כתב.
על רקע זה, השופט הגיע למסקנה שיש מקום לאשר את ההסדר ולתת לו תוקף של פסק דין.
בתוך כך השופט אישר לתובעים גמול של כ-242,000 שקל ולעורכי הדין שלהם שכר טרחה בסדר גודל של כ-2.5 מיליון שקלים. בסוגייה זו השופט הבהיר כי הסכום הגיוני בהתחשב בהיקף העבודה שהושקעה בתיק.
פסק הדין הסתיים בשורה של הוראות בדבר פרסום ההסדר ותיקונים לגבי נוסח ההודעה.
- ב"כ התובעים: עו"ד ד"ר שחר ולר
- ב"כ הנתבעות 8,7,3,2 ו-9: עו"ד גד טיכו, עו"ד ישי שידלובסקי-אור
- ב"כ הנתבעות 4 ו-6: עו"ד דרור קדם, עו"ד רונן אפט
- ב"כ הנתבעת 5: עו"ד תמי גרינברג
* עו"ד אורי פלד ממשרד עוה"ד ויגל, גרוס, פלד עוסק בתביעות ייצוגיות
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין