תאונת דרכים מאוקטובר 2006 עוררה מחלוקת בשאלה מי צריך לשאת בנזקיו של שוטר שנפגע בדרכו לעבודה, כאשר רכב על אופנוע של קרוב משפחה. שופטת ביהמ"ש המחוזי בלוד השתכנעה כי השוטר, כמחזיק באופנוע, צריך היה לוודא שיש לו ביטוח.
השוטר נפגע קשות בתאונת האופנוע, רגלו נקטעה והוא סבל משברים רבים ונזק נפשי – נזקים אותם העריכה השופטת בלהה טולקובסקי בכ-3.1 מיליון שקל.
בעקבות התאונה הוא הוכר כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) והמדינה החלה לשלם לו תגמולים.
בשנת 2012 הגישה המדינה תביעת שיבוב (החזר של התגמולים) נגד קרנית – הקרן לפיצוי תאונות דרכים, בטענה שהיא צריכה לשאת בנזקים מאחר שלתאונה לא היה כיסוי ביטוחי.
בהקשר זה נציין כי האופנוע היה שייך לקרוב משפחה של השוטר, שיצא לשליחות בחו"ל והשאיר לו את כלי הרכב. הוא אמנם הרחיב את פוליסת ביטוח החובה כך שתחול על השוטר, אלא שבראשון לספטמבר של אותה שנה – מספר שבועות לפני התאונה – הפוליסה פגה ולא חודשה (על אף שלגרסת בעל האופנוע הוא ביקש זאת מהסוכן ואף השאיר לו פרטי כרטיס אשראי).
טענת המדינה הייתה כי הנפגע זכאי לפיצויים לפי סעיף 7 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הקובע את זכאותו של נפגע שנהג ברכב בהרשאת הבעלים.
אולם קרנית טענה כי השוטר אינו עונה על תנאי הסעיף ולכן אינו זכאי לפיצויים ממנה, ולחלופין, כי בעל האופנוע צריך לשלם, שכן הוא שהתיר את השימוש באופנוע ללא כיסוי ביטוחי תקף.
שליטה ופיקוח
השופטת טולקובסקי הסכימה עם קרנית וקבעה שהמדינה לא זכאית להחזר התגמולים ששילמה לשוטר, כיוון שאינו עונה על תנאי החוק לפיצויי נפגעי תאונות דרכים.
השופטת הבהירה כי היות שהאופנוע נמסר לחזקתו למשך תקופה שעולה על שלושה חודשים, יש לראות בו כ"מחזיק" באופנוע. כלומר, במקרה הזה בעל האופנוע כלל לא רלוונטי כיוון שהנפגע – כמחזיק – נכנס בנעליו. על כן, לא חל כאן הסעיף המיוחד שחל על משתמשים בהרשאה אלא כלל היסוד שלפיו מי שנהג ללא ביטוח אינו זכאי לפיצויים.
בהקשר זה יש לציין שחוק הפיצויים לא מגדיר "מחזיק". השופטת ציינה כי "נראה כי 'מחזיק' ברכב הוא מי שיש לו קשר הדוק עם הרכב כולל את הזכות לשלוט ולפקח על הרכב ולהתיר לאחר לעשות בו שימוש כך שיש לראות בו כמי שאחראי לכך שהשימוש ברכב ייעשה בהתאם לדרישות הדין, זאת להבדיל ממי שמשתמש ברכב באופן אקראי ואין לו זכות לשלוט ולפקח על הרכב".
מכל מקום, לפי השופטת, גם אם השוטר לא נחשב כ"מחזיק", הוא עדיין לא זכאי לפיצוי, מאחר שידע שתוקף הביטוח פג בסוף אוגוסט, והיה עליו לוודא שהביטוח אכן חודש ולא רק להסתמך על דבריו של בעל האופנוע.
בסיכומו של דבר התביעה נדחתה והמדינה תישא בהוצאות קרנית בסך כולל של 120,000 שקל. כמו כן, השופטת ציינה כי בעל האופנוע יוכל לתבוע את סוכן הביטוח על רשלנותו באי-חידוש הפוליסה.
- ב"כ התובעת: עו"ד צ. רפפורט, עו"ד ע. טרוזמן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד א. בלגה
- ב"כ צד ג': עו"ד י. אברהם
- ב"כ צד ד' (איילון): עוה"ד א. גרינבוים
- ב"כ צד ד' (הפול): עו"ד ע. לוי
עו"ד אלדד חרש
עוסק/ת ב-
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין