לאחר שביהמ"ש למשפחה קבע שיש לקיים את צוואת המנוח מ-2004, המנשלת את זוגתו מהנדל"ן שלו, המחוזי הפך את ההחלטה וקבע כי צוואתו החדשה מ-2015 – כשרה
בת-זוג של גבר שהלך לעולמו הפסידה לפני כעשרה חודשים לבנותיו בבית המשפט למשפחה בתל אביב, כשנקבע כי צוואה ישנה לטובת הבנות משנת 2004 היא שתקוים. כעת, האלמנה ניצחה בערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שקבע כי יש לקיים צוואה מאוחרת ואטרקטיבית יותר מבחינתה מ-2015. השופט נפתלי שילה, בהסכמת סגן הנשיא שאול שוחט והשופטת עינת רביד, החליטו שלא היה נכון לקבוע כי כשירות המנוח ביחס לצוואה המאוחרת נשללה. מכאן, שצריך לקיים את צוואתו האחרונה.
המערערת הייתה זוגתו של המנוח במשך יותר מ-20 שנה ואילו המשיבות הן שלוש בנותיו מאשתו לשעבר. במוקד הערעור ניצבו שתי צוואות שערך המנוח בשנים 2004 ו-2015. בעוד שהצוואה הראשונה העניקה את נכסי הנדל"ן שהיו בבעלות המנוח לבנותיו תוך הורשת כספים ומיטלטלין לבת הזוג, בצוואה השנייה נקבע שכל נכסי המנוח יחולקו שווה בשווה בין הארבע.
בהליך שהתקיים בבית המשפט למשפחה נקבע שמפאת העדר כשירות של המנוח במועד עריכת הצוואה השנייה, יש לקיים את צוואתו הראשונה.
אלמנתו, שלא השלימה עם התוצאה, הגישה במרץ האחרון את הערעור למחוזי. לשיטתה, פסק הדין עומד בסתירה מוחלטת לקביעת המומחה מטעם בית המשפט, לפיה המנוח היה בסבירות גבוהה כשיר לכתוב את צוואתו השנייה. לטענת האלמנה, יש להעדיף צוואה זו שהיא "ההגיונית והמוסרית ביותר שיש", כלשונה.
הבנות, לעומת זאת, ביקשו שלא להתערב בפסק הדין. לטענתן, זה שהצוואה הגיונית לא אומר שאביהן היה כשיר לערוך אותה. הלכה למעשה אביהן סבל בתקופה הרלוונטית מבלבול שבגללו יכול היה אפילו ללכת לאיבוד בסופר, ולכן יש לקיים את הצוואה הראשונה כפי שנקבע.
ספק אינו מספיק
השופט שילה ציין שמסקנת המומחה בבית המשפט למשפחה הייתה ש"קיים ספק" ביכולתו של המנוח להבין את משמעותה של הצוואה המאוחרת. אלא שלדבריו, ספק בדבר כשירותו של המצווה אינו מספיק על-מנת לפסול צוואה.
יתרה מכך, בחקירתו הנגדית של המומחה התערערה עוד יותר חוות דעתו, כשהעיד כי "מאוד יכול להיות" שהמנוח יכול היה לכתוב צוואה באותה תקופה. "בסופו של יום אישר המומחה שאין ראיה לכך שהמנוח לא היה כשיר לחתום על הצוואה השנייה", קבע השופט.
עוד הוסיף השופט כי לממצאים הברורים מצטרף תיעוד פסיכיאטרי מהתקופה שלאחר הצוואה השנייה, לפיו למנוח קיימת "בהירות מחשבתית". גם עורך הדין שהחתים את המנוח על הצוואה השנייה אישר שהוא היה "בסדר גמור".
כמו כן, בהערכה תפקודית משלהי 2015 צוין כי המנוח ידע לנהל שיחה ברורה וקוהרנטית, נמצא ללא סימני בלבול, מתמצא בזמן ובמקום, מבין הסברים, עונה לעניין ואף זוכר תאריכים.
לסיום העיר השופט שעריכת הצוואה המאוחרת אף מתיישבת עם ההיגיון, שכן המערערת הייתה לצד המנוח משך שנים ארוכות ותמכה בו במסירות, כך שטבעי שירצה להיטיב עימה.
לפיכך נקבע שערעור האישה יתקבל באופן שהצוואה השנייה תקוים במקום זו הראשונה. בנותיו של המנוח חויבו בהוצאות האלמנה בסך 20,000 שקל.
- ב"כ האלמנה: עו"ד בעז קראוס
- ב"כ הבנות: עו"ד רונית זיסמן
עו"ד ספיר בן אליהו
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין