השוכרים חזרו מחו"ל ולא הורשו להמשיך לגור בדירה - בעלי הדירה יפצו

לפסק הדין בעניין ביטון ואח' נ' שאול ואח'

שוכרים שעברו להתגורר למשך כמה חודשים בחו"ל השכירו את הדירה בשכירות משנה, אך כששבו לארץ סירבו בעלי הדירה לאפשר להם לחזור לדירה והם הגישו תביעה. בעלי הדירה טענו כי השוכרים לא היו רשאים להשכיר את הדירה בשכירות משנה. מה קבע בית המשפט ?

התובעים שכרו דירה לתקופה של 12 חודשים בתמורה לדמי שכירות חודשיים של 2,800 שקלים, ולאחר מכן הוארך חוזה השכירות לשנה נוספת. לטענתם, מאחר והתובע נאלץ לנסוע לתקופות מסוימות לחו"ל לרגל עבודתו, ניתנה להם זכות להשכיר את הדירה לשוכרי משנה, והם אכן חתמו על הסכם שכירות משנה לתקופה של חצי שנה בה שהו בחו"ל. לטענתם בעל הדירה סילק את שוכרי המשנה מהמושכר, תוך ששילם להם 4,650 שקלים ודרש מהם להשיב לו סכום זה, ועל מנת לשמור על זכותם לפי הסכם השכירות, הם מצאו שוכרים חלופיים מהם גבו בעלי הדירה 2,600 שקלים לחודש, כשעבור חודש אחד, גבו בעלי הדירה דמי שכירות כפולים גם מהם.

התובעים טענו כי כאשר חזרו לארץ סירבו בעלי הדירה לבקשתם לשוב לדירה ולפיכך נאלצו לאחסן את מיטלטליהם במכולה וכן לשכור חדר בבית מלון, ובנוסף טענו כי בעל הדירה העביר את הריהוט והמיטלטלין השייכים להם ושהיו מאוחסנים בחדר בדירה אל מחסן. בתביעה שהגישו לבית המשפט לתביעות קטנות בקריית שמונה, דרשו השוכרים פיצוי של 30,000 שקלים בגין הנזקים שנגרמו להם, הכולל בין היתר מעל 25,000 שקלים עבור שהייתם במלון.

בעלי הדירה טענו כי הסכימו להשכרה לשוכרי משנה רק במצב בו התובעים יעזבו את הדירה ולא באופן זמני ולתקופות מוגבלות. לטענתם, דיירי המשנה גרמו לרעש ולנזקים לדירה, ולכן הם נאלצו לפנותם תוך פיצויים במעל 5,000 שקלים, וכי התובעת היא שהודיעה להם כי הסכם השכירות מבוטל, ולכן לא יכלו התובעים להמשיך להתגורר בדירה לאחר שובם לארץ. בתביעה נגדית שהגישו נגד השוכרים, דרשו בעלי הדירה פיצוי בין היתר בגין השכרת הדירה בזמן שהיית השוכרים בחו"ל בסכום נמוך מזה ששילמו התובעים, פיצוי של 13,108 שקלים בגין נזקים שנגרמו לדירה ע"י שוכרי המשנה, עלות העברת חפצי התובעים למחסן בסכום של 1,200 שקלים ועוד.

בעלי הדירה הסכימו לשכירות משנה

השופטת רבקה איזנברג קיבלה את התביעות ההדדיות באופן חלקי בלבד. השופטת דחתה את טענת בעלי הדירה לפיה לא התירו לשוכרים להשכיר את הדירה בשכירות משנה, לאחר שקבעה כי אמנם הנושא לא סוכם מראש, אולם בעלי הדירה לא התנגדו לכך, ובהתנהגותם שינו למעשה את הקבוע בהסכם השכירות, כך שהם אינם יכולים לטעון כי התובעים הפרו את ההסכם בכך שהשכירו את הדירה לאחרים.

עוד נקבע, כי בעלי הדירה לא הוכיחו כי ההסכם בוטל בעל פה על ידי התובעים, ומשכך היתה לתובעים הזכות להמשיך לשכור את הדירה עם חזרתם ארצה, ומשלא אפשרו זאת בעלי הדירה, הרי שהם אלו שהפרו את ההסכם.

עם זאת, לעניין הפיצוי נקבע כי התובעים לא הוכיחו את נזקיהם. כך, לא הוכיחו את עלות אחסון המיטלטלין, ובנוסף נדחתה דרישתם לפיצוי בגין שהייתם בבית מלון. "...המדובר בהוצאה מופרזת אשר לא הוכחה כל הצדקה להוצאתה והתובעים יכלו לשכור דירה חלופית תמורת דמי שכירות" כתבה השופטת וקבעה כי התובעים זכאים לפיצוי של 3,000 שקלים בלבד בגין עגמת הנפש שנגרמה להם כתוצאה מכך שלא יכלו להמשיך להתגורר בדירה.

לעניין תביעתם הנגדית של בעלי הדירה, נקבע כי משהסכימו בעלי הדירה להשכרת הדירה לדיירי המשנה והחליטו על דעת עצמם לשלם להם כדי שיעזבו, הם אינם זכאים לקבל חזרה סכום זה, והתובעים אף אינם אחראים לנזקים שגרמו שוכרים המשנה.

עם זאת, נקבע כי בעלי הדירה זכאים לפיצוי של 800 שקלים בגין הפרשי דמי השכירות לתקופה של ארבעת חודשי שכירות המשנה, וכן זכאים לקבל חזרה את הסכום שהוציאו לצורך העברת חפצי התובעים למחסן - 1,200 שקלים.

לפיכך נקבע כי לאחר קיזוז חיוב התובעים, הרי שעל בעלי הדירה לשלם להם 1,000 שקלים בלבד, ובנוסף הם חויבו לשלם לתובעים הוצאות משפט של 400 שקלים.

לפסק הדין בעניין ביטון ואח' נ' שאול ואח'

למדור: דיני מקרקעין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.