מאת: עו"ד יעל טוגנדהפט אלבג
לפסק הדין בעניין מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' איי.בי.אי השקעות קארבר בע"מ
מה הסיכויים שרכב ייגנב מתוך מוסך נעול ומאובטח בעזרת מנוף? ומי נושא באחריות לגניבה כזאת? עו"ד יעל טוגנדהפט אלבג על הגדרת תפקידו של המוסך כשומר על הרכבים ועל גניבה בצל ההר.
תביעה בגין גניבת רכב מוזרה שאירעה לפני כשבע שנים באה אל קיצה בימים אלה. באפריל 2008 הוכנס רכב לתיקון במוסך, על חשבון חברת הביטוח. הרכב תוקן עוד באותו יום ובשעת צהריים מאוחרת קיבל בעליו הזמנה לאסוף אותו מהמוסך, אולם הודיע כי יוכל להגיע רק למחרת.
הרכב בילה את הלילה בחלקו הפנימי והנעול של המוסך, שהיה מאובטח כראוי באזעקה ומוקד, ומפתחותיו - כמפתחות הרכבים האחרים - נשמרו בכספת קטנה במשרד במקום מוסתר וסגור. אלא שבאופן לא צפוי לחלוטין נכנסו למוסך גנבים, נטרלו את אמצעי המיגון, גררו את הרכב סביב החומה המקיפה את המוסך עד להר המצוי בקצה, ומשם הרימו אותו בעזרת מנוף, שכן לא ניתן לעבור משם עם רכב בשום אופן.
המבטחת של הרכב, ששילמה לבעליו תגמולים בגובה כ-42 אלף שקל עבור התיקון (שלא הועיל לאחר הגניבה), ראתה במוסך אחראי למחדל והגישה תביעה נגדו לבית משפט השלום באשקלון, בדרישה שישיב לה את התגמולים ששולמו.
המוסך הוא שומר בשכר או בחינם?
לטענתה, המוסך נחשב כ"שומר בשכר" על הרכב, כשמטרת השמירה אינה טפלה למטרה העיקרית, שהיא תיקון הרכב. לפיכך, טענה המבטחת, המוסך חב בחובת אחריות מוגברת כלפי הרכב ועליו לשלם בגין הנזק שנגרם עקב התרשלותו.
המוסך טען בתגובה כי לא התרשל כהוא זה, שכן עשה כל שלאל ידו למניעת מקרים מהסוג שארע, לרבות אבטחת המוסך, הרכבים שבו ומפתחות הרכבים. עוד טען, שבנסיבות הקונקרטיות של המקרה, משנסתיים הטיפול ברכב ובעליו הוזמן לאוספו אך דחה את מועד הגעתו, הרי שמעמדו של המוסך בעת הגניבה היה כשל "שומר חינם".
ההר הוליד עכבר?
הרשמת הבכירה עידית כלפה קבעה, שבנסיבות המסוימות של המקרה הנדון לא ניתן להטיל על המוסך אחריות של "שומר בשכר", שכן הרכב נותר במוסך רק בשל נוחותו של בעל הרכב, כשהמוסך כבר לא קיבל בגין כך שכר והדבר אף מנוגד לאינטרס העסקי שלו - לפנות מכוניות שתוקנו על מנת שאחרות יכנסו במקומן.
על המוסך רובצת אחריות כשומר חינם בלבד, קבעה הרשמת הבכירה, ואף לו היתה מתקבלת הטענה כי מעמדו הינו כשל שומר שכר, הרי שגם אז לא ניתן היה לצפות את נסיבות הגניבה וממילא אף לא למונען. המוסך, אם כן, לא התרשל בהתנהלותו, מה גם שהתובעת לא פרטה בכתב התביעה את העובדות המצביעות על התרשלות כזו.
מתקבלת המסקנה, קבעה הרשמת, כי המדובר ברף גניבה שלא היה צפוי באותה עת - עד כדי צורך בהבאת מנוף על מנת למשוך את הרכב הגנוב. זוהי גניבה שלא ניתן היה למונעה, על אף שננקטו אמצעי בטיחות לא מבוטלים.
לאור זאת דחתה הרשמת הבכירה את התביעה. התובעת תשלם הוצאות הנתבעת ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 שקל.
לפסק הדין בעניין מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' איי.בי.אי השקעות קארבר בע"מ
*עו"ד יעל טוגנדהפט אלבג ממשרד עו"ד צוקר טוגנדהפט אלבג עוסקת בדיני נזיקין
**הכותבת לא ייצגה בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.