הקרן הכחישה את התאונה אך השופט קיבל את גרסת הרוכב שסיפר שנפגע ממונית. השופט כתב כי הבדיקות הראשוניות שערכה קרנית לאחר התאונה היו לקויות וחקירה ראויה יכלה לחסוך את ניהול התיק.
השופט משה תדמור-ברנשטיין קיבל לאחרונה תביעה שהגיש רוכב אופניים נגד קרנית – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. הרוכב נפגע ממונית בשדרות רוטשילד בתל אביב ב-2015 והוא יפוצה בכ-80,000 שקל. בפסק הדין נמתחה ביקורת על קרנית שהכחישה את התאונה ללא בסיס ממשי.
בתביעה סיפר הנפגע, בן 41 כיום, שבאפריל 2015 רכב על אופניו בדרכו לעבודה כשלפתע פגעה בו מונית. הוא איבד את שיווי משקלו, נפל לכביש ונגרמו לו חבלות קשות בעיקר ברגל. לדבריו, נהג המונית סימן לו ״סליחה״ עם ידיו והמשיך לנסוע מבלי לעצור ולהגיש לו עזרה, כך שאין בידיו את פרטי הפוגע. הוא הוסיף כי מאחר שזהות הנהג לא ידועה החובה לפצות אותו מוטלת על קרנית.
לדברי התובע, לאחר התאונה אנשי הביטחון של בנק הפועלים שנמצא בסמוך הגישו לו מים והוא נסע במונית לקופת חולים ומשם הופנה לבית החולים איכילוב.
הנתבעת מצידה הכחישה את התאונה וטענה שלא מוטלת עליה אחריות לפצות את התובע. היא הגישה דו״ח חוקר פרטי מטעמה ממנו עולה לשיטתה כי התובע נפגע כשרכב על אופנוע.
הנתבעת הוסיפה כי התובע בחר שלא לזמן עדי ראיה שהיו במקום התאונה והסתפק בעדותו היחידה ויש לזקוף זאת לחובתו.
חקירה מוחמצת
השופט משה תדמור-ברנשטיין מבית משפט השלום בתל אביב קיבל את התביעה. הוא כתב שגרסת התובע הייתה אמינה והוא חזר עליה בקופת החולים, במיון, ובהמשך גם כשהגיש תלונה במשטרה.
השופט ציין כי הנתבעת יכולה הייתה, לו הייתה מנהלת חקירה ראויה, לברר את פרטי המקרה בסמוך לאחר האירוע אך היא לא עשתה כן.
עוד לדבריו, דו״ח החוקר הפרטי מטעם הנתבעת דווקא תומך בעדות התובע בכל הקשור לאירוע התאונה והתובע אף הציג לחוקר את האופניים שעליהם רכב. השופט הוסיף כי למעט הכחשה גורפת הנתבעת לא הציגה בכתב ההגנה גרסה מטעמה לתאונה וגרסתה כי התובע היה רכוב על אופנוע צצה רק בשלב ניהול ההוכחות.
השופט כתב עוד כי אופן ביצוע החקירה על ידי הנתבעת פגע באפשרות גילוי האמת שכן החוקר מטעמה לא הציג את תמונת התובע למי ממאבטחי הבנק שאולי ראה אותו, מה שיכול היה לאמת או לשלול את גרסת התובע כבר כחודש לאחר התאונה ולחסוך את ניהול התיק. זאת ועוד, הנתבעת בחרה שלא להשלים את החקירה בהפעלת דרישה פשוטה לקבלת צילומי האבטחה ממצלמות הבנק.
השופט הבהיר כי התובע הוכיח את קיומה של תאונת דרכים ברמה הנדרשת וגם הוכיח כי פעל ״בשקידה ראויה״ כדי לאתר את פרטי הרכב הבורח.
באשר לנזק, השופט קבע על בסיס חוות דעת המומחה הרפואי מטעם בית המשפט כי התובע נותר עם נכות רפואית ותפקודית של 3% בשל הגבלה בקרסול. עבור הפסדי שכר, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות וכאב וסבל חייב השופט את הנתבעת לפצות את התובע ב-80,000 שקל, בתוספת הוצאות ושכ״ט עו״ד בשיעור 15.21% מהסכום.
- ב״כ התובע: עו"ד עמיחי טרוזמן ואח'
- ב״כ הנתבעת: עו"ד ליפא ליאור ואח'
עו״ד משה נעים
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין