בימ"ש השלום קיבל חלקית את בקשת פושט הרגל בן ה-74 להפטר, בתנאי שלאחר הגיעו ל-120 זכויותיו בדירתו יומחו לנאמן.
הליך פשיטת הרגל מתנהל מאז 2012, בגלל חוב לנושה אחד שנוצר לפני עשר שנים בעקבות פסק דין משנת 2000, אשר חייב אותו בחצי מיליון שקל פיצויים לעובד שנפצע במאפיה שבה החייב היה שותף.
החייב לא שילם את החוב, אך בעקבות תביעה שהגיש ב-2001 נגד עורך דינו באותה עת (שלימים נפטר), לפיצוי בגין שירותים מקצועיים לקויים, ביהמ"ש חייב את עוה"ד לפצות אותו בסך של 292,117 שקל, אך קבע כי כספים אלה ישולמו לחייב רק לאחר שזה ישלם את חובו לעובד.
ב-2014 הוא הוכרז כפושט רגל. לפני כשנה הסכימה חברת הביטוח של עוה"ד ז"ל (איילון ביטוח), לשלם 292,000 שקל לידי קופת הכינוס בעבור החייב, כפי שהציעה השופטת ישראלה קראי-גירון מביהמ"ש המחוזי בחיפה.
לאחר מכן, הגיש החייב בקשה למתן הפטר לאור גילו המתקדם (74), מצבו הכלכלי והמשפחתי והעובדה שמדובר בחוב אחד. הוא אף סיפר כי סובל ממחלת פרקינסון ונזקק לטיפולים אינטנסיביים.
הוא ציין כי אינו מצליח לעמוד בצו תשלומים של 750 שקל לחודש, וביקש להפחיתו ל-100 שקל לחודש.
הנושה התנגד וציין כי החוב עומד על יותר מ-1.2 מיליון שקל. בדיון שהתקיים לפני כחודש, ובו נכחו ב"כ הצדדים וכן ב"כ הכנ"ר, כל הצדדים למעט החייב הסכימו להצעת ביהמ"ש שלפיה החייב יקבל הפטר בתמורה להמחאת זכויותיו בדירה שבה הוא מתגורר לנאמן, ובלבד שמימוש הזכויות ייעשה אך ורק לאחר מותם בשיבה טובה של החייב ופרודתו.
החייב, באמצעות אחותו, שייצגה אותו בדיון בנוסף לבא כוחו, התנגד להצעה, בין היתר בטענה שאין להעדיף טובת הנושה על פני ילדיו, שאינם מצליחים לכלכל את עצמם, ובבוא היום יוכלו ליהנות מהנכס כיורשיו.
הנושה, שתמך בהצעת בית המשפט כאמור, טען בין היתר כי שווי הנכס עומד על 700,000 שקל, כך שיעשיר משמעותית את קופת הכינוס. לשיטתו, לא ברור לו מדוע יש להעדיף את יורשי החייב על פני האינטרס שלו, מה גם שלפי הדין, יורשים צריכים לשאת בחובת העיזבון בטרם ייהנו מפירותיו.
לחיות בשקט נפשי
השופטת קראי-גירון הביעה את הערכתה לחברה הביטוח שהסכימה לשתף פעולה עם מהלך כזה, והכל תוך הבנת נסיבותיו המיוחדות של הנושה ומצבו של החייב.
השופטת הצביעה על כך שהחייב מצוי זמן רב בהליך, נהג בתום לב לאורכו, לא יצר חובות חדשים וכיום הוא מבוגר וחולה. מאידך, לא ניתן להתעלם מכך שיש לו זכויות בנכס מקרקעין.
בעיקרו של דבר, השופטת קיבלה את בקשת ההפטר בחלקה, וקבעה כי החייב יופטר מחובותיו כנגד הכספים שהצטברו בקופת הכינוס, ובתנאי שזכויותיו יומחו לנאמן. עם זאת, הנאמן יתיר לחייב ולפרודתו להתגורר בנכס כל עוד הם ירצו בכך.
השופטת קבעה כי "פתרון זה מתחשב במצבו הרפואי של החייב ובגילו, ומאפשר לו לפרודתו להתגורר עד סוף ימי חייהם בנכס בשקט נפשי נוכח התחייבות הצדדים שלא לנקוט כל הליך שיחבל בהחלטה זו וימנע את ביצועה. רק לאחר שלא יהיה לחייב ולפרודתו צורך להתגורר עוד בנכס, יהיה מקום לממשו ולשלם לקופת הכינוס שווי זכויות החייב בנכס".
השופטת השתכנעה שמימוש הזכויות באופן כזה, במסגרת מה שנקרא "הפטר מותנה", מאזן כראוי בין נסיבותיו האישיות של החייב לבין מצבו של הנושה, ומהווה פתרון הולם ומתחשב כלפי כולם.
לא נפסקו הוצאות משפט.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
* עו"ד איתן צנעני עוסק בפשיטת רגל
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין