|
בבקשה למתן הפטר (בקשה מס' 12)
|
מבוא
1.בבקשה זו, שהוגשה על ידי החייב ביום 20/4/16, עתר החייב למתן הפטר בהליך חדלות הפירעון המנוהל לבקשתו מאז יום 24/10/12. כן עתר החייב להקטנת התשלום החודשי לסך 100 ₪, עד מתן החלטה בבקשה למתן הפטר.
2.החייב טען בבקשתו כי הוא יליד 1943, ההליך בעניינו מנוהל מאז שנת 2012, והכל בשל חוב לנושה אחד עיקרי, שנוצר לפני עשר שנים בגין פסק דין שניתן בשנת 2000.
3.המחלוקת בין הצדדים המצריכה מתן החלטה אינה האם לתת הפטר לחייב, אלא מה יהיו התנאים להפטר. זאת, משום שאין מחלוקת כי לחייב זכויות בדירה המצויה ב-XXXX ב-XXXXX, בגוש *** חלקה ** חלקת משנה * (להלן: "הנכס"). מדובר בדירת עמיגור אותה רכש החייב, והוא מתגורר בה יחד עם פרודתו, גב' נאניקשוילי יזולדה, בעלת ת.ז.XXXXX.
4.במועד הכרזת החייב פושט רגל, במסגרת החלטת בית המשפט מיום 19/4/16, נדונו בהרחבה נסיבות הליך זה. בקצרה, אציין כי לחייב נושה אחד, מכוח תביעת פיצויים בגין תאונת עבודה שהתרחשה במאפייה בה היה החייב שותף. בהתאם לפסק הדין שניתן בתביעת הפיצויים (ת"א (שלום חי') 16187/94), חויב החייב לשלם לעובד שנפגע סך של 485,000 ₪ בצירוף מע"מ, והוצאות משפט בסך של 12,000 ₪.
בפסק הדין נמתחה ביקורת על התנהלות עו"ד גוטרמן ז"ל, שייצג בהליך את החייב.
החייב לא שילם את החוב, אך הגיש בשנת 2001 תביעה לתשלום פיצוי בגין מתן שירותים מקצועיים לקויים כנגד עו"ד גוטרמן ז"ל, בגין התנהלותו במהלך ייצוגו את החייב בת"א 16187/94. במהלך ניהול הליך זה, יוצג עו"ד גוטרמן ז"ל על ידי עו"ד מטעם איילון חברה לביטוח בע"מ, בה היה מבוטח עו"ד גוטרמן ז"ל במועדים הרלוונטיים, כנגד סיכונים הכרוכים באחריותו המקצועית כעורך דין. במסגרת תביעה זו חייב בית המשפט את עו"ד גוטרמן לפצות את החייב בסך של 292,117 ₪, אך קבע כי כספים אלה ישולמו לחייב רק לאחר שזה ישלם את חובו לעובד, כפי שנפסק בת"א 16187/94.
החייב לא שילם את הכספים לעובד, ומכאן שלא קמה לו בשעתו - על פי פסק הדין שניתן נגד עו"ד גוטרמן ז"ל - הזכות לגבות את המגיע לו על פי פסק הדין בתביעה כנגד עו"ד גוטרמן ז"ל.
5.ביום 4/4/16 התקיים דיון בהליך זה, במסגרתו נדונה, על פי הצעת בית המשפט, אפשרות להטיל בהסכמה חיוב על חברת הביטוח איילון לשלם לקופת הכינוס בעבור החייב סכום שהוצע על ידי בית המשפט, על מנת לסלק את חובותיה, אם קיימים כאלה, לחייב. כן ניתנה במהלך הדיון אפשרות לחייב להגיש בקשה להקטנת התשלום החודשי, כמו גם בקשה לקציבת מזונות.
6.לאחר הדיון הגיש בעל התפקיד בקשה למינוי שמאי לצורך הערכת שווי זכויות החייב בנכס. לבקשה זו התנגד החייב וטען כי מדובר בבזבוז משאבים.
7.ביום 19/4/16 ניתנה החלטתי בעקבות הדיון שהתקיים בפניי ביום 4/4/16. בהחלטה הוריתי לחברת הביטוח איילון בע"מ להעביר סך של 292,000 ₪ לידי קופת הכינוס בעבור החייב תוך 60 ימים ממועד מתן ההחלטה, ובכך יהיה משום סילוק סופי ומוחלט של חובותיה לחייב על פי פסק הדין שניתן בסוגיה זו.
כאמור, מדובר בסכומים ששולמו לקופת הכינוס על פי החלטת בית המשפט שניתנה מכוח הסכמת הצדדים, וב"כ איילון חברה לביטוח בע"מ, על פי המלצת בית המשפט ומבלי שברור היה כי קיים חוב על פי פסק דין לאיילון חברה לביטוח בע"מ, הסכים לשלם כספים אלו. על כך יש להודות לנכונות איילון חברה לביטוח בע"מ להסכים לשתף פעולה עם מהלך כזה, והכל תוך הבנת נסיבותיו המיוחדות של הנושה היחיד בתיק זה ומצבו של החייב.
8.יום לאחר החלטה זו הגיש החייב בקשה למתן הפטר והקטנת התשלום החודשי עד למתן החלטה בעניינו.
בבקשתו למתן הפטר תיאר החייב את נסיבות חייו, וטען כי לאור גילו (בן 74), מצבו הכלכלי והמשפחתי, והעובדה כי קיים לו חוב אחד ישן ומלבדו אין לו חובות, יש להיעתר לבקשתו.
החייב ציין כי לאורך השנים נשא בתשלום צווי תשלומים בסכומים שונים, וכי בהסכמתו נקבע ביום 18/6/15 כי צו התשלומים יעמוד על סך של 750 ₪. החייב ציין כי אינו מצליח לעמוד בצו התשלומים.
החייב טען כי הוא מתקיים מקצבאות בטיוח לאומי, וכי מי שנושאת בתשלומים עבור הליך פשיטת הרגל הינה אחותו. החייב הפנה לדיון 4/4/16, בו ציינה אחותו כי אינה עומדת עוד בצו התשלומים, וכי היא מקצצת בקניית תרופות עבור עצמה על מנת לעמוד בחובות המוטלים על החייב מכוח הליך פשיטת הרגל. החייב ציין כי הוא חולה במחלת הפרקינסון, כי הוא נוטל מדי יום תרופות רבות, וכי הוא נזקק לטיפולים רפואיים אינטנסיביים, שעה שמצבו הנפשי והפיזי בכי רע.
9.עוד טען החייב בבקשתו כי אין לו נכסים כלשהם, לרבות חסכונות, כי אין ביכולתו לשלם לנושיו דבר, וכי פסק הדין שניתן בעניינו הוביל לפתיחת הליך פשיטת הרגל במשטרה לסיים מסכת חובות של שנים אשר אין ביכולתו אפשרות לפרוע, ומכאן שאין בהליך זה בכדי להוות תועלת ממשית לנושיו.
החייב מבקש לפטור אותו מחובותיו, ועד למתן ההחלטה להעמיד את צו התשלומים על סך של 100 ₪.
10.יובהר כי עם הגשת הבקשה ולאחר קבלת הסכמות בעלי התפקיד, קבעתי בהחלטה מיום 1/6/16 כי צו התשלומים יעמוד על סך של 100 ₪, והכל עד למתן החלטה אחרת.
11.ביום 29/5/16 הגיש הנושה, אשר לא נכח בדיון שהתקיים ביום 4/4/16, בקשה שכותרתה "בקשה לעיכוב מתן פסק דין" על יסוד ההסכמות שניתנו ביום 4/4/16. בבקשה עתר הנושה לקיים דיון נוסף בנוכחותו. יצוין, כי לא ניתן פסק דין מפטיר בבקשתו העיקרית של החייב, והנושה אינו מבקש בבקשתו לבטל החלטתי מיום 19/4/16, אשר העשירה את קופת הכינוס בסך נוסף של 292,000 ₪.
הנושה ציין בבקשתו כי ביום 16/6/15 אישר הנאמן את תביעת החוב של הנושה, והעמידה על סך של 1,225,805 ₪. הנושה התנגד למתן הפטר לחייב בהתבסס רק על הכספים שהצטברו עד עתה בקופת הכינוס, בהתחשב בזכויות החייב במקרקעין.
החייב הגיב להתנגדות הנושה ביום 2/6/16 וביקש לדחותה, וזו השיבה לתגובה ביום 15/8/16.
משבעלי התפקיד לא הגיבו לטענות הנושה והחייב, הוזמנו הצדדים לדיון נוסף ביום 19/1/17. בהחלטה המזמנת הצדדים והנושה לדיון נקבע כי מדובר בדיון בשאלת המתן הפטר בהליך זה.
12.בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 19/1/17, נכחו החייב ואחותו, ב"כ החייב, בעל התפקיד - עו"ד נשר, ב"כ הכונ"ר ובאי כוח הנושה. לאחר דיון לא פורמלי, הסכימו כל הצדדים, למעט החייב, על מתן הפטר בעניינו כנגד הסכומים שהופקדו עד עתה בקופת ההליך וכנגד הסכמת החייב להמחות את זכויותיו בנכס, ובלבד שמימוש הזכויות ייעשה אך ורק לאחר מותם בשיבה טובה של החייב ופרודתו, המתגוררים בנכס. ההסכמה ניתנה במענה להצעת בית המשפט שהועלתה רק תוך התחשבות בנסיבותיו המיוחדות של תיק זה.
13.החייב, באמצעות אחותו, שייצגה אותו בדיון בנוסף לבא כוחו, סירב להצעה.
אחות החייב, אשר מלווה אותו בהליך, ולטענת החייב נושאת בתשלום חובותיו בהליך, טענה כי התנגדות החייב נובעת מן העובדה כי בעבר סוכם עם בעלי התפקיד כי יינתן הפטר לחייב בהליך תמורת תשלום סך נוסף של 30,000 ₪. נטען כי ככל שהצדדים גילו יותר דברים על נכסיו של אחיה, ביקשו להרחיב את הנתח שלהם בנכסים אלו, וכך קיבלו את הכספים מחברת הביטוח, וכעת הם מבקשים לממש גם את חלקו בנכס בו הוא מתגורר. לדעת אחות החייב, אין לאפשר עניין זה ואין להעדיף טובת הנושה על פני טובת ילדיו של החייב, שבבוא היום כיורשיו יוכלו ליהנות מהנכס בו מתגורר כעת החייב. אחות החייב ציינה עוד כי ילדי החייב אינם מצליחים לכלכל את עצמם, וכי הדירה אמורה להיות קרש הצלה עבורם לאחר מות אחיה. לטענת האחות, אין זה הגיוני כי לילדי החייב לא תיוותר כל ירושה לאחר מותו.
14.בנוסף, ב"כ החייב, אשר הצטרף לטענות כנגד ההסדר המוצע, ציין כי עד שנפתח הליך פשיטת הרגל בשנת 2012 לא פעלה הנושה במסגרת הליך ההוצאה לפועל, וכי ספק אם היו כספים בקופת ההליך אלמלא בית משפט זה היה מתערב ומתווה פתרון יצירתי אל מול חברת הביטוח. לטענת ב"כ החייב, שווי הנכס בו מתגורר החייב עומד על כ-90,000 ₪, כי מדובר בדירת דיור מוגן שנקנתה על ידי החייב, ולמעשה מימושה לא יעשיר את הקופה.
15.מאידך, ב"כ הנושה, אשר תמך בהצעת בית המשפט, ציין כי הליך פשיטת הרגל בעניינו של החייב נפתח חודשיים לאחר שהוטל על ידו עיקול על זכויות החייב בנכס בהליך ההוצאה לפועל שניהל הנושה כנגדו, וכי הוא עמד להתמנות ככונס נכסים לנכס. ב"כ הנושה טען כי שווי הנכס עומד על 700,000 ₪, וכי מדובר בזכויות של החייב בשווי שאין להתעלם ממנו, ויש לראות בהן זכויות שיכולות להעשיר ממשית את קופת הכינוס. לעניין זה, טען ב"כ הנושה כי הוא אינו מתנגד למינוי שמאי לצורך בחינת שוויו של הנכס. עוד ציין ב"כ הנושה, במענה לטענות אחות החייב, כי לא ברור לו מדוע יש להעדיף את יורשי החייב על פני אינטרס הנושה, שעה שרוב הכספים שהוזרמו להליך הוזרמו על ידי חברת הביטוח ולא על ידי החייב. נטען עוד כי על פי הדין הישראלי על היורשים לשאת בחובת העיזבון בטרם ייהנו מפירותיו.
דיון והכרעה
16.לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי, שוכנעתי כי נסיבותיו האישיות של החייב, משך שהותו בהליך והעובדה שלא יצר חובות חדשים מחייבת מתן הפטר לחייב על פי בקשתו, אם כי בתנאים. לטעמי, יש לתת הפטר מותנה לחייב כנגד הסכום המופקד בקופת הליך פשיטת הרגל, וכנגד המחאת זכויות החייב בנכס לאחר מותו ומות פרודתו - המתגוררים יחדיו בנכס - בשיבה טובה. כל עוד יחיו החייב ופרודתו, לא יהיה מקום למימוש זכויות החייב בנכס, אך גם לא יהיה מקום לעשות דיספוזיציה כלשהי בזכויות החייב בנכס, אלא כנגד תשלום מלוא סכום חובו של החייב לקופת הכינוס, או תשלום מלא שווי זכויות החייב בנכס על פי חוות דעת שמאי עדכנית שתינתן.
17.כלל יסוד הוא כי הליכי פשיטת הרגל נועדו לאפשר כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך היעילה ביותר, וכן ליתן לחייב, שאתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו, הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו, על ידי קבלת הפטר.
ראה:
ע"א 6416/01 דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(44), 197 (להלן: "פסק דין בנבנישתי");
ע"א 4892/91 שבתאי אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1), 45;
א' פרוקצ'יה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272.
הוראת סעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל, המסכימה את בית המשפט ליתן צו הפטר לחייב, קובעת כדלקמן:
"(א)בית המשפט בדונו בבקשה רשאי לשמוע את הכונס הרשמי ואת הנאמן, וכל נושה, ולהציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, כפי שימצא לנכון, והוא יביא בחשבון את תסקיר הכונס בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל.
(ב)בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לעניין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו - רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר".
18.בית המשפט נדרש לבחון מכלול של שיקולים בבואו לאשר או לדחות בקשת הפטר. בין היתר, יישקלו החשיבות שבמתן הפטר לחייב, תום לבו של החייב בכל שלבי הליכי פשיטת הרגל, היקף החובות, פוטנציאל הפירעון העתידי של החייב וכן עמדת הנושים. מעל לכל, נדרש בית המשפט לאזן בין הזכות הקניינית העומדת לנושים, לבין זכותו של החייב כי בתנאים מסוימים תינתן לו האפשרות לפתוח דף חדש בחייו.
ראה:
ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (פרסום נבו), 9/8/09 (להלן: "פסק דין פיגון").
19.הנכונות לאזן בין אינטרס החייב ואינטרס נושיו קמה אך בחייב תם לב, בעוד שחייב שצבר חובותיו בחוסר תום לב או נהג בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל אינו ראוי להגנת הליכי פשיטת הרגל ומתן הפטר, ואינו זכאי כי עניינם של הנושים, במיצוי נשייתם כלפיו, ייגרע. במקרה דנן, גם אם קיים ספק באשר לאופן יצירת החובות, אין מחלוקת כי החייב נהג בתום לב בהליך.
20.נסיבותיו האישיות של החייב מהוות אף הן שיקול אשר יש לקחתו בחשבון שעה שנבחנת בקשה למתן צו הפטר. לעיתים שיקול זה גובר על טענת הנושים בכל הנוגע לדיבידנד נמוך מדי שישולם לאחר מתן ההפטר. בוודאי נכון הדבר לאור הרפורמה שהונהגה על ידי משרדי כונס הנכסים הרשמי בנוגע להליכי פשיטת רגל, ולאור חקיקה ופסיקה עכשוויות, המדגישות יותר את האינטרס של שיקום החיים בהליכי פשיטת הרגל.
21.במקרה דנן מדובר בחייב אשר אכן מצוי זמן רב בהליך, הוא מבוגר וחולה ונסיבותיו האישיות לא פשוטות. כמו כן, מדובר בחייב שיש לו חובות ישנים, ולא יצר חובות חדשים. מאידך, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי לחייב זכויות בנכס מקרקעין בו הוא מתגורר, וכי למרות שאין ביכולתו כעת לפדות זכויות אלה, גם לאור העדר שיתוף פעולה מצד יורשיו הפוטנציאליים, קיימת אפשרות להמחות זכויות אלו לאחר מותו בשיבה טובה לקופת הכינוס. במקרה זה ראוי הדבר לאור מיהותו של הנושה שנפגע בתאונת עבודה ובגין כך חב החייב בתשלום פיצויים בגין נזקי גוף.
22.במצב עניינים זה, שוכנעתי כי הפתרון הראוי, תוך איזון בין נסיבות חייו הקשות של החייב לעומת קשיי הנושה ונסיבותיו המורכבות בפני עצמן, הוא מתן הפטר מותנה לחייב כנגד הכספים שהופקדו בקופה עד כה, אשר אין בהם כדי להספיק לתשלום מלוא החוב המאושר, ובצירוף המחאת זכויות החייב בנכס המקרקעין לאחר מותו בשיבה טובה ומות פרודתו, או לאחר המועד בו לא יזקקו החייב ופרודתו לנכס זה למגוריהם.
23.פתרון זה מתחשב במצבו הרפואי של החייב ובגילו, ומאפשר לו לפרודתו להתגורר עד סוף ימי חייהם בנכס בשקט נפשי נוכח התחייבות הצדדים שלא לנקוט כל הליך שיחבל בהחלטה זו וימנע את ביצועה. רק לאחר שלא יהיה לחייב ולפרודתו צורך להתגורר עוד בנכס, יהיה מקום לממשו ולשלם לקופת הכינוס שווי זכויות החייב בנכס.
יובהר כי מימוש זכויות החייב בנכס יתבצע על ידי המחאת זכויות החייב בנכס לידי הנאמן, אשר יפעל למימוש הזכות רק לאחר מותו של החייב ופרודתו בשיבה טובה באם אלו יוסיפו להתגורר בנכס עד מועד זה, או עם עזיבתם את מגוריהם בנכס. המחאה זו תיעשה בכפוף להתחייבות להתיר לחייב ולפרודתו להתגורר בנכס כל ימי חייהם אם ירצו בכך, והתחייבות להימנע - כל עוד החייב ופרודתו חיים בנכס - מכל פעולה שמטרתה מימוש זכויותיו בנכס.
24.מימוש הזכויות באופן זה, במסגרת הפטר מותנה, מאזן כראוי בין נסיבותיו האישיות של החייב לאלו של הנושה, ומהווה פתרון הולם בשים לב לאינטרסים הנוגדים של הצדדים.
סיכום
25.לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את בקשת ההפטר של החייב בחלקה, ומורה כי החייב יופטר מחובותיו כנגד הכספים שהצטברו בקופת הכינוס, ובתנאי שזכויותיו של החייב בנכס יומחו לנאמן, וזה יתיר לחייב ולפרודתו להתגורר בנכס כל עוד הם יחפצו בכך. לאחר מכן ימומשו זכויות אלה באמצעות הנאמן, ושווי זכויות החייב בנכס יועבר לקופת הכינוס. מובהר כי באם יחפוץ בכך החייב, מימוש זכויות החייב בנכס יתבצע רק לאחר מות החייב ומות פרודתו בשיבה טובה, והכל אם עד מועד זה אלו ירצו ובפועל יתגוררו בנכס.
בנסיבות אלה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"א שבט תשע"ז, 07 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.
