האם המועד הקובע לצורך חישוב היטל ההשבחה הוא מועד אישור תכנית המתאר הארצית או יום הנפקת היתר הבנייה? ביהמ"ש העליון דן לאחרונה בשאלה וחידש: היתר הבנייה הוא המועד הקובע.
בשנת 2006 פורסמה תמ"א (תכנית מתאר ארצית) שהתירה לבנות תחנות תדלוק גם במגרשים שייעודם "תעשייה". בהתאם לתוכנית ביקשה "אופל קרדן השקעות" לבנות תחנות תדלוק בקרקעות תעשייה שבבעלותה, באשקלון.
לייעוץ בענייני תכנון ובנייה:
עורך דין תכנון ובנייה
בשנת 2012 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר את בקשת החברה ודרשה ממנה לשלם היטל השבחה. ויכוח בנוגע לחישוב ההיטל הובא בפני שמאי מכריע שהחליט כי "המועד הקובע" לצורך חישוב ההשבחה הוא מועד אישור התמ"א ב-2006 ולא המועד בו ניתן היתר הבנייה ומאחר שאישור התמ"א לא השביח את הקרקע – העירייה לא זכאית להיטל השבחה כלל.
ועדת הערר המחוזית אישרה את עמדת השמאי המכריע ובעקבות זאת פנתה הוועדה המקומית לבית המשפט המחוזי, שקיבל את הערעור חלקית והחזיר את העניין לשמאי, שהונחה להעריך את ההשבחה בשני שלבים: יום אישור תמ"א 18/4 ויום מתן היתר הבניה.
החברה ערערה לעליון, בטענה שיש לחשב את היטל ההשבחה לפי מועד אישור התכנית בלבד, אולם השופטים יצחק עמית, דפנה ברק-ארז ויורם דנציגר הרחיקו לכת וקבעו כי מועד ההשבחה יחושב אך ורק לפי מועד הוצאת היתר הבנייה.
השופט עמית סבר כי הוראות התמ"א אינן קונקרטיות, כי אם "מרחפות" מעל כלל המקרקעין. רק עם הוצאת היתר ניתן לתמ"א ביטוי קונקרטי, ולכן זהו המועד הקובע לצורך החיוב בהיטל השבחה. בתוך כך השופטת ברק-ארז קראה למחוקק לתקן את ההסדר לגבי היטל השבחה בנוגע לתכניות מתאר ארציות, כך שישקף את המורכבות והמגוון הקיימים כיום בתחום התכנון.
חברת אופל, שהמשמעות עבורה הייתה קריטית – שכן אם ההיטל יחושב לפי מועד היתר הבנייה היא תצטרך לשלם לרשויות המס מאות אלפי שקלים, ביקשה מבית המשפט העליון לדון בנושא בשנית שלטעמה שמדובר בהלכה חדשה המנוגדת לחוק התכנון והבנייה וסותרת פסיקות קודמות שקבעו במפורש כי יום אישור התמ"א הוא המועד הקובע.
הוועדה המקומית טענה שאין הצדקה לדיון נוסף. לטענתה, מבחינת לשון החוק אין קשר בין מועד אישור התמ"א לבין מועד שומת ההשבחה, וכלל לא ניתן לגבות היטל בגין השבחה שצמחה מהתמ"א. עוד טענה המשיבה כי פסק הדין לא סותר הלכות קודמות אלא דווקא מבוסס עליהן.
פיתוח מתבקש
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור הבהירה כי לרוב פסיקת בית המשפט העליןו היא "סוף ופסוק" ודיון נוסף נערך רק במקרים.
השופטת הבהירה כי בפסק הדין אכן יש חידוש מסוים, במובן זה שכלל קביעה לפיה תכנית מתאר ארצית אינה קונקרטית מספיק כדי שתצמח ממנה השבחה לבעל מקרקעין, ולמעשה מתןהיתר הבנייה "מצמיח" את ההשבחה.
ואולם, לטעמה, לא מדובר בהלכה חדשה אלא בפיתוח מתבקש של הלכה קיימת, שנדרש בשל היעדר מענה למצב שבו תכנית מתאר מקומית מוחלפת בתכנית מתאר ארצית. משכך, החליטה השופטת שהנושא אינו מצריך דיון נוסף ודחתה את הבקשה.
בנסיבות העניין, השופטת החליטה שלא לחייב את אף צד בהוצאות משפט.
- ב"כ המבקשת: עו"ד אלכס כץ, עו"ד אלירן חליבה
- ב"כ המשיבים: עו"ד אילנה מרכוס
* עורך דין שלומי שריקי עוסק במיסוי נדל"ן
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין