להחלטה בעניין פלוני נ' מדינת ישראל
בית המשפט העליון קבע, כי תרשומת של ראיון-עד שערכה פרקליטה עם מתלוננת קטינה בתיק אינוס, מהווה חומר חקירה שיש להעביר לנאשם, וזאת נוכח נסיבותיו החריגות של המקרה.
נאשם בעבירות מעשים מגונים ואינוס קטינה כבת 6 שנים, ביקש לעיין בתרשומת של פרקליטה מטעם המדינה בעת שערכה לקטינה ראיון-עד. הנאשם טען, כי במהלך הראיון התגלו פרטים חדשים בנוגע לאישומים המיוחסים לו, והפרקליטה נאלצה להעביר את המתלוננת לחקירה נוספת אצל חוקרת ילדים, שבה אכן התגלו פרטים נוספים שחשפה המתלוננת לראשונה בפני הפרקליטה. הנאשם, שטען כי במקרה זה הראיון לא היה אלא חקירה, ביקש לקבל לידו את התרשומת, אולם הפרקליטות סירבה. ערר שהגיש על כך לביהמ"ש המחוזי נדחה לבסוף, כך שהתרשומת לא הגיעה לידי הנאשם, ועל כך הגיש ערר לבית המשפט העליון.
העורר טען, כי לתרשומת חשיבות להגנתו, וכי מדובר הלכה למעשה בחקירה שחרגה מהוראות החוק בדבר חקירת ילדים. עוד טען, כי בראיון, שנערך לפני הגשת כתב האישום נגדו, הועלו פרטים חדשים ומהותיים שעל המדינה להעביר לרשותו.
המדינה טענה מנגד, כי מדובר במסמך פנימי שאינו חומר חקירה, וכי לא מדובר בשינוי גרסה דרמטי, ועצם העובדה כי הראיון נערך לפני הגשת כתב האישום לא מעידה שמדובר בחקירה, מה גם שדו"ח חקירת חוקרת הילדים בעקבות הראיון, הועבר לנאשם.
השופט הנדל קיבל את הערר והורה על העברת החלקים הרלוונטיים מהראיון לידי הנאשם. נקבע כי ככלל, ראיון עד שערך פרקליט, ייחשב לתרשומת פנימית ולא לחומר חקירה, ועל כן אין להעבירו לידי הנאשם, אך עם זאת, לכלל יש חריגים, והכל תלוי בנסיבות הראיון ואופיו, כמו גם בעריכת האיזון הראוי בין זכות הנאשם להליך הוגן לבין הצורך לאפשר לתביעה לעשות עבודתה נאמנה.
לפיכך נפסק, כי יש לבחון האם הדו"ח של החקירה המשלימה של חוקרת הילדים מספיק במקרה זה, או שמא יש הצדקה להעביר לידי הנאשם גם את תרשומת הראיון. השופט מנה מספר שיקולים שיסייעו להכרעה נכונה וזהירה, אך הדגיש כי לא מדובר ברשימה סגורה, ובהם- האם בפועל מדובר בחקירה ולא בראיון; האם עלו פרטים חדשים ומהותיים; האם הראיון נערך לפני או אחרי הגשת כתב האישום; זהות העד והוראות החקירה בעניינו, והאם חל שינוי רבתי בין העדות המקורית בחקירה לבין גרסת העד בראיון.
נפסק, כי במקרה זה, הראיון שערכה הפרקליטה נראה יותר ויותר כמו חקירה, שכן כשהחלה הקטינה להעלות פרטים חדשים, הגיבה הפרקליטה בתחקור ובהעלאת שאלות, והתרשומת שערכה משקפת זאת היטב.
עוד נפסק, כי לכך יש להוסיף את העובדה כי הראיון נערך לפני הגשת כתב האישום, וכן את העובדה כי הראיון נערך על ידי הפרקליטה ולא על ידי חוקרת הילדים, לרבות התיעוד המיוחד של חקירות ילדים, המחויב עפ"י חוק.
כן נקבע, כי אין חולק כי גם השיקול החמישי מכריע את הכף לטובת עמדת הנאשם, שכן, כעולה מחומר הראיות, ניכר כי השינוי בגרסת המתלוננת כפי שניתנה בראיון, הוא שינוי רבתי.
"בהכרעה מעין זו יש להביט על התמונה בכללותה. אין חובה להתייחס לכל חמשת השיקולים ואליהם בלבד כדי שבית המשפט יכריע בבקשה האם להעביר, איזה חלק ואם בכלל, לידי הנאשם תרשומת של ראיון עד על - ידי פרקליט.", כתב השופט, "במקרנו בולט כוחם המצטבר של שלושה שיקולים, כאשר כל אחד מחזק ומסייע לרעהו.... בשל שלושת אלה יוצא שהתרשומת הינה בעלת ערך חקירתי של ממש (...) אינני סבור כי באיזון האינטרסים בין הצדדים יהא זה נכון להסתפק בהעברת תמלול החקירה השנייה על-ידי חוקרת הילדים בלבד. הוא אינו מהווה תחליף ראוי לתרשומת מזווית הראייה של זכות הנאשם למשפט הוגן (...) מקרה זה חריג הוא."
לבסוף נפסק, כי החלק מתרשומת הראיון, שיש בו ערך ראייתי-עובדתי עבור הנשאם, יועבר לסניגורו.
להחלטה בעניין פלוני נ' מדינת ישראל
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.