סיפור מסמר שיער: מצד אחד אם שטוענת כי בתה סכיזופרנית ומבקשת להתמנות כאפוטרופא שלה, ומצד שני הבת שטוענת כי הוריה התעללו בה מינית. ביהמ"ש המחוזי סבר שצריך היה להתייעץ עם הצדדים לגבי זהות המומחה שיבחן את מצבה הנפשי.
סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, השופט שאול שוחט, קיבל בקשת רשות ערעור של צעירה בת 28 נגד החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה בעיר, בדבר זהותו של מומחה שיבחן את הצורך במינוי אפוטרופוס לגופה ולרכושה.
הצעירה עלתה עם משפחה בגיל 9 מטורקמניסטן. בהיותה בת 21, המל"ל קבע לה 50% נכות על רקע נפשי (סכיזופרניה).
בתחילת 2017 היא עזבה את משפחתה לאחר שהכירה אלמן בן 50, שלימים הפך לבעלה. בסוף 2017 היא הובאה על ידי המשטרה לחדר מיון בביהמ"ש שיבא, לאחר שנצפתה מסתובבת בכביש סואן, במצב פסיכוטי. לאחר מכן אושפזה בכפייה במרכז בריאות הנפש "לב השרון", ושוחררה כעבור מספר שבועות.
על רקע זה, אמה פנתה אל בית המשפט בבקשה למנותה כאפוטרופא עליה, בטענה שבתה סובלת שנים מסכיזופרניה. האם טענה שבעלה ניתק אותה ממשפחתה ועושה בה "כחומר ביד היוצר", דבר שמציב אותה בסכנה.
הבת מצדה התנגדה וטענה שהיא מקבלת טיפול ולא זקוקה לאפוטרופוס. הבת אף סיפרה סיפור מסמר שיער, כשטענה כי לאורך שנים הוריה וגם אחיה נהגו להתעלל בה מינית ואף סרסרו בה, וכעת דואגים שתוכר כנכה נפשית ולקחו לה את הקצבאות ששולמו לה, בעוד שהיא הגישה נגדם תלונה במשטרה, הנמצאת בחקירה.
בשאלת מינוי האפוטרופוס, האם הביאה חוו"ד מאת מנהל המחלקה בה הייתה מאושפזת הבת אשפוז כפוי, שאבחן אותה כסובלת מסכיזופרניה פאראנואידית והמליץ על מינוי אפוטרופוס לגופה ולרכושה.
הבת מנגד הגישה חוו"ד הפסיכיאטר המטפל בה מאז עזבה את משפחתה, שאבחן אותה "חד משמעית וללא צל של ספק" כלשונו, כסובלת מהפרעה פוסט טראומתית על רקע ניצול מיני.
בהמשך לכך השופטת סיגלית אופק מינתה מומחה מטעם בית המשפט למתן חוו"ד בשאלת מצבה של הבת והצורך במינוי אפוטרופוס.
על החלטה זו הגישה הבת בקשת רשות ערעור, בה תקפה את עצם המינוי, וכן את זהות המומחה שמונה, בטענה שאם בכלל, יש למנות מומחית אישה, המתמחה בתחום נפגעי עבירות מין ודוברת רוסית.
"שברירית, חיה ונושמת"
השופט שוחט דחה את הטענה שאין צורך במינוי מומחה, אך קיבל את הערעור בנוגע לזהות המומחה.
בהקשר זה השופט סבר שבהתאם לתקנות סדר הדין המיוחדות, גם אם בית המשפט למשפחה אינו מחויב להסכמת הצדדים, הוא צריך היה להתייעץ איתם לפני בחירת זהות המומחה, לאור הנסיבות והרגישות המיוחדת של המקרה.
השופט הוסיף כי לא מדובר במומחה כלכלי למשל שמעריך את ערכם של חצפים, אלא מומחה (או מומחית) שיאבחן את מצבה הנפשית של "אישה שברירית, חיה ונושמת, בעלת עבר נפשי לא פשוט, שעברו עליה נסיבות חיים קשות ביותר (לפי עמדתה שלה) או שנמצאת כיום במצב אקוטי אובדני ומסוכן לגופה ולחייה (כעמדת המשיבה)".
"לא אוכל בלב שלם להגיע למסקנה כי המומחה שמינה ביהמ"ש קמא היה המומחה אותו היה ממנה לו היו טענות המבקשת לגבי מאפייניו המבקשים של המומחה שימונה נשמעות טרם המינוי", הוסיף.
יש לציין כי מדובר בהחלטה חריגה ביותר, שכן לרוב ערכאות ערעור אינן מתערבות בהחלטות דיוניות של מינוי מומחים.
בסיכומו של דבר השופט ביטל את החלטת בית המשפט למשפחה, והורה לו למנות מומחה חלופי לאחר התייעצות עם הצדדים.
לקריאת פסק הדין רמ"ש 1391-09-18
- ב"כ המבקשת: עו"ד דניאל רז, עו"ד עידית יצחק
- ב"כ המשיבה: עו"ד עוד פרץ
עו"ד עדי חן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.