אישה שאמה נהרגה בהיותה ילדה, ננטשה על ידי אביה, והועלתה ארצה בידי סבתה. 34 שנים לאחר מות אביה, שנישא בשנית והוליד ילדים, ביקשה האישה את חלקה בירושה. מה קבע בית המשפט?
כאשר הייתה בת ארבע, מתה אימה של האישה, ואילו אביה הואשם על ידי בני משפחתה בהריגתה. בעקבות ההאשמות, האב נמלט והשאיר את הטיפול בילדה ואחיה לסבתם, שהחליטה להעלותם מפרס לישראל, ומסרה אותם לשירותי הרווחה.
כעבור עשר שנים הגיע האב בשנת 1961 לישראל ודרש לקבל את המשמורת על ילדיו, אך אלו סירבו לחזור עמו לפרס ונשארו בישראל.
לשאלות על ירושות וצוואות:
פנו ל-עורך דין משפחה
לימים, הגבר נישא מחדש, הוליד שני ילדים, עלה לישראל, והלך לעולמו בשנת 1980.
לפני כשנתיים, פנתה האישה, כיום בת 69, לבית המשפט למשפחה בתל אביב, בטענה שגילתה כי אלמנת אביה המנוח הוציאה צו ירושה במרמה, ולכן דרשה את תיקונו, ולהוסיף אותה כיורשת.
המבקשת סיפרה שילדיה הם אלו שגילו על הצו, שהתקבל בשנת 1996, במסגרת עבודת שורשים שביצעו במטרה להתחקות אחר עברה.
לדברי המבקשת, אלמנתו של אביה הגישה את הבקשה לצו הירושה בניגוד לדין, תוך שהסתירה ממנה את דבר הגשתה, ולא דיווחה לבית המשפט על כך שלמנוח היו ילדים מנישואים קודמים.
המשיבה טענה שיש לדחות את הבקשה עקב השיהוי הניכר שבהגשתה, 18 שנים מאז הוצא הצו, וכ-34 שנים מאז מותו של המנוח.
כמו כן, המשיבה הכחישה שהסתירה את קיומם של המבקשת ואחיה.
במהלך הדיון התברר שאחיה של המבקשת לא הצטרף לבקשה, מסיבות מצפוניות, ומכיוון שהתחשב במצוקתה של המשיבה, שסבלה מקשיי עלייה לארץ, ונאלצה לגדל את ילדיה לבדה לאחר מות המנוח.
בנוסף, המבקשת – שטענה תחילה כי ילדיה הם אלו שגילו את הצו במסגרת חיפושיהם – שינתה את גרסאותיה מספר פעמים, וסיפרה לבסוף כי איתרה את הצו לאחר בדיקה ממושכת. עוד הוכח כי המבקשת עודכנה על מותו של אביה, והגיעה לבית המשיבה וילדיה בזמן שישבו שבעה.
המבקשת אף הסבירה כי השתהתה בשל לחץ כלכלי ועול גידול הילדים.
"ידעה גם ידעה"
בתחילת דבריו, השופט מרדכי (מוטי) לוי הבהיר כי מעמדו של צו ירושה שווה למעמדו של פסק דין, היוצר הכרעה סופית ומחייבת. כדי לתקן את הצו, הסביר השופט, יש להוכיח את קיומם של שני תנאים מצטברים: האחד הוא קיומה של עובדה שלא הובאה בפני בית המשפט, והתנאי השני – האם ניתן היה להעלות אותה לדיון, עוד לפני הגשת הבקשה לקבלת הצו.
השופט התרשם כי קיומה של המבקשת ואחיה לא הובא לידיעתו של בית המשפט במעמד בקשת צו הירושה, ולכן ביקר את התנהלותה של המשיבה, וציין כי אין ספק שהמבקשת ואחיה היו זכאים להיכלל בירושת המנוח.
עם זאת, השופט לא יכול היה להתעלם משינוי הגרסאות בעדותה של המבקשת, והתרשם שהיא "ידעה גם ידעה" על קיומו של הצו, כבר במועד נתינתו.
"המבקשת מתרצת את השיהוי בהגשת הבקשה לתיקון צו הירושה בלחץ כלכלי ובעול גידול הילדים. טענה זו תמוהה ובלתי מתקבלת שעה שביתה הקטנה הייתה במועד מתן צו הירושה בת 15", כתב השופט.
לדבריו, המבקשת אף יכולה הייתה להגיש בעצמה בקשה לצו ירושה לאחר מות אביה, אך לא עשתה זאת.
לפיכך, השופט קבע שהתנהלותה של המבקשת הייתה לא סבירה, והחליט לדחות את בקשתה. בנסיבות המקרה, לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ המבקשת: עו"ד אלי סעדון
- ב"כ המשיבה: עו"ד זרח רוזנבלום
* עו"ד דורית אלעד עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין