הזוג הסכים שהאישה תקבל 30 אלף שקל בחודש עד לחלוקת הרכוש, אבל כשדירתם נמכרה תמורת 5.5 מיליון שקל היא מיאנה לקבל את חלקה. השופט: "חוסר תום לב מובהק"
בני זוג שנפרדו חתמו על הסכם ממון שלפיו הבעל ישלם לפרודתו 30 אלף שקל בחודש כמזונות זמניים, "עד לחלוקת הרכוש". בשלב מסוים דירת הצדדים נמכרה והוצע לאישה לקחת את חלקה, בסך כ-3 מיליון שקל, אך היא סירבה ובמקביל פתחה תיק הוצאה לפועל לגביית המזונות. סגן הנשיאה יהורם שקד מבית המשפט למשפחה בתל אביב האשים אותה בחוסר תום לב וקבע שזכאותה למזונות נגמרה.
הצדדים חיו יחד ארבעים שנה והביאו לעולם ארבעה ילדים. בשלב מסוים עבר ביניהם חתול שחור והם נפרדו. באוגוסט 2018 הם חתמו על הסכם ממון שקבע, בין היתר, כי "עד להחלטה אחרת או עד לחלוקת הרכוש, לפי המוקדם" יעביר הבעל לפרודתו מזונות זמניים בסך 30 אלף שקל בחודש.
ואכן, במסגרת ההליכים למימוש וחלוקת הרכוש המשותף נמכרה דירת הצדדים ב-5.5 מיליון שקל. מאחר שהוסכם כי חלקה של האישה בדירה הוא 57%, המשמעות הייתה שמגיעים לה כ-3 מיליון שקלים מתמורת המכירה. אלא שלמרבה הפלא האישה סירבה לקבל את חלקה, ואף פתחה במקביל תיק הוצאה לפועל לשם גביית המזונות הזמניים. כשרשמת ההוצאה לפועל הורתה על סגירת התיק, הגישה האישה את הערעור לבית המשפט.
לטענתה, משמעות המילים "עד לחלוקת הרכוש" בהסכם היא אחת – עד לחלוקת מלוא הרכוש. מכיוון שהרכוש טרם חולק במלואו, היא זכאית בינתיים להמשיך לקבל את המזונות.
לעומתה טען האיש שהכוונה הייתה עד לחלוקת עיקר הרכוש, כלומר הדירה, ולאו דווקא כולו. לדבריו, פרודתו סירבה לקבל את חלקה ממכירת הדירה "מהסיבה הפשוטה – שבראייתה יש פה כספומט שמשלם 30,000 שקל בחודש עד להודעה חדשה". לשיטתו, המועד להפסקת תשלום המזונות חל לכל המאוחר באוגוסט 2019, אז עמד לרשות פרודתו החלק שלה בכספי המכר.
רצתה "לעמוד על הרגליים"
השופט שקד קבע שלא ניתן לחלץ מתוך לשון הסכם הממון את כוונת הצדדים האמתית בנוגע למועד הפסקת תשלום המזונות, ולכן יש להתחקות אחר אומד דעתם מתוך נסיבות העניין. בהקשר זה הוא מצא כי כוונת הצדדים בקביעת הסדר תשלום המזונות הייתה, הלכה למעשה, לסייע לאישה "לעמוד על הרגליים" מבחינה כלכלית עד שתוכל לרכוש לעצמה דירה.
ואולם כשנשאלה האישה בחקירתה מדוע, אם כן, סירבה לקבל לידיה סכום המסוגל להעניק לה את מבוקשה, היא החלה להסתבך ולא סיפקה תשובה ברורה. השופט הסיק מכך שמטרתה הייתה ליהנות משני העולמות – גם לקבל סכום נכבד מדי חודש בחודשו, וגם לקבל בעתיד את חלקה הלא מבוטל ברכוש המשותף.
"עינינו רואות כי לא הייתה כל סיבה אובייקטיבית שמנעה מהאישה לקחת את חלקה הנכבד מכספי מכירת הדירה (כ-3 מיליון שקל), ואולם על האמת להיאמר: האישה העדיפה ביד אחת להוסיף ולחייב את האיש בסך של 30,000 שקל לחודש וביד השנייה בחרה שלא למשוך את חלקה מתמורת מכר הבית. עם כל הכבוד, מצאתי התנהלות זו כחסרת תום לב באופן מובהק", כתב השופט.
מסקנתו הייתה שהאישה עיכבה בכוונה את קבלת הכסף ממכירת הבית רק כדי למשיך לקבל את המזונות הגבוהים. בנסיבות אלה הוא קבע שהחל מהמועד בו לא הייתה מניעה שהאישה תקבל את חלקה, האיש פטור מתשלום המזונות.
- ב"כ האישה: עו"ד עופר אורנשטיין
- ב"כ האיש: עו"ד שרון ליכט פטרן
עו"ד נטלי זץ - חורש
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין