היה או לא היה? שופט בדימוס תבע את ה"ארץ" על לשון הרע

השופט לשעבר תבע מהעיתון פיצוי של 600 אלף שקל על לשון הרע. מהארץ נטען כי הכתבה המדוברת נכתבה על בסיס תלונה שהוגשה במשטרה נגד בתו של השופט, שניסתה לסחוט את בן זוגה לשעבר. בית המשפט השלום בהרצליה דחה לאחרונה את התביעה כשקבע שהעיתון התנהל באופן אחראי.

התביעה נגעה לשתי כתבות שהתפרסמו בעיתון ובאתר האינטרנט של "הארץ" בשנת 2009. בכתבות תואר סכסוך בין תובע מחוזי במשטרה לזוגתו לשעבר – בתו של השופט הבכיר בדימוס. לפי תוכן הכתבה, התובע המחוזי הגיש נגד זוגתו ועורכת דין שייצגה אותו בעבר תלונה על ניסיון סחיטה של עשרות אלפי שקלים באיומים.

לייעוץ בתחום

פנו ל- עורך דין לשון הרע

מאחת הכתבות עלה כי התובע המחוזי יצא עם בתו של השופט במשך כחצי שנה, במהלכה הלווה לה כשמונים אלף שקל. לאחר שבחר להיפרד ממנה, במקום להחזיר לו את כל הסכום, היא קיזזה 32 אלף שקל על כך שגר אצלה. לאחר שהתנגד למעשה, היא שלחה את עורכת הדין שאיימה עליו שתתלונן למח"ש שהוא מעשן סמים ולוקח שוחד מנאשמים. הוא, שסבר כי להורי זוגתו לשעבר יש קשר לסחיטה, התלונן גם עליהם.

השופט ואשתו החליטו לתבוע בטענה שאין בכתבות שמץ של אמת, והן פורסמו רק בשל הכותרות הצבעוניות. על הארץ, טענו התובעים, היה לבדוק את אמיתות הדברים לפני הפרסום. הם גם טענו שניתן היה לזהות מהכתבה שמדובר בהם.

מהארץ נטען כי הם עמדו בחובתם העיתונאית וערכו את החקירה הנדרשת כדי לבדוק את אמיתות הפרסום. עוד נטען כי הם פעלו בדיסקרטיות האפשרית להימנע מלחשוף את זהות התובעים, אך לא ניתן היה להימנע מלפרסם את הכתבה, משום שלדעתם היה בפרסומה היה עניין ציבורי שחשוב להוציאו לאור.

אימות פרטים מהותיים

כתבה בעיתון, ציין השופט ד"ר שאול אבינור, היא "פרסום", וידיעה על חשד לשותפות במעשה סחיטה באיומים היא בהחלט "לשון הרע". גם העובדה שחוג מצומצם למדי של אנשים הקרובים לתובעים זיהו אותם כמושאי הפרסומים, מהווים פרסום לשון הרע, וזאת גם כשהפרסומים לא חשפו את שמות התובעים.

עם זאת קבע השופט, הוכח כי הארץ פרסמו את הכתבות בדרך עיתונאית אחראית, שבאה לידי ביטוי בחקירה סבירה של תוכן התלונה מצד התובע המשטרתי. בנוסף, מקריאת הכתבה בהחלט ניתן להבין שהטענות נגד התובעים הן טענות המתלונן בלבד ואינן עובדות.

השופט קבע כי הארץ הוכיח שלפני פרסום הכתבה נערכו שלל בדיקות, בהן וידוא מול דוברת המשטרה. בנוסף, הכתבים קיבלו תגובות מהמעורבים בפרשה, ובאמצעותן אימתו פרטים מהותיים שנכללו בתלונה. לפיכך קבע השופט אבינור, הארץ עמד בחובותיו לנהגו באחריות עיתונאית טרם הפרסום.

השופט גם הסכים כי בפרסום הכתבה עניין ציבורי, שכן סחיטה באיומים הוא מעשה חמור, בייחוד כשמדובר באיש ציבור.

לאור כל זאת, השופט דחה את התביעה. סוגיית ההוצאות תיפסק בהמשך, לאחר שהצדדים יטענו בעניין.

• ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

* עורך דין שי אליאס עוסק בדיני לשון הרע

** הכותב לא ייצג בתיק

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il  

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין