מורה בישיבה אמר את הדברים בזמן ויכוח שהתנהל בנוכחות מנעולן שהוזמן למקום. בית המשפט קבע כי מדובר במילים קשות שהוציאו את דיבת המנכ"ל ותייגו אותו כעבריין מין על לא עוול בכפו.
בית משפט השלום בירושלים פסק לאחרונה פיצויי לשון הרע של 30 אלף שקל למנכ"ל לשעבר של ישיבת ההסדר "בית אורות" בירושלים. את הפיצויים ישלם לו אחד המורים, שבמהלך ויכוח אמר לבעל מקצוע שהוזמן למקום, כי המנכ"ל "הטריד פה עובדת". השופטת מרים קסלסי קבעה כי הדברים גררו קונוטציה שלילית של ביצוע עבירת מין, ומאחר שאין שום הוכחה לנכונותם, הרי שמדובר בהוצאת דיבה.
הדברים נאמרו על רקע פרשה שהתרחשה בתחילת 2015, כשלגרסת המנכ"ל הוא פוטר מהישיבה משום שנעל את משרד בזמן שמזכירתו שהתה במקום, ובכך נטען כי ביצע "ייחוד" אסור לפי ההלכה היהודית.
ימים ספורים לאחר מכן הוא הגיע למשרדו בישיבה ונדהם לגלות כי נותק מחשמל. מכיוון שארון החשמל היה ממוקם בחדר נעול, הזמין המנכ"ל מנעולן לפרוץ את הדלת. באותה העת הגיע למקום הנתבע, ועל רקע סכסוך קודם ביניהם, ניסה לשכנע את המנעולן שלא להקשיב לתובע.
כחלק ממאמצי השכנוע שלו, אמר הנתבע למנעולן כי התובע "הטריד פה עובדת". בשלב זה המנעולן, שלא רצה להתערב בסכסוך, עזב את המקום.
התובע טען כי הנתבע ייחס לו ביצוע עבירת מין ובכך ביזה אותו ופגע בשמו הטוב, במיוחד לנוכח היותו אדם דתי, נשוי ואב לילדים. הוא הכחיש כי הטריד את המזכירה והוסיף כי נעילת המשרד הייתה מחויבת המציאות לנוכח ההפרעות של תלמידי הישיבה, שהתדפקו בפראות על דלתו.
מן העבר השני טען הנתבע כי הוא חוסה תחת הגנת "אמת דיברתי" שבחוק איסור לשון הרע מאחר שהדברים שאמר למנעולן היו אמת לאמיתה. לדבריו, נעילת המשרד כשהתובע ומזכירתו בתוכו הביאה ליצירת "ייחוד" – עבירה הלכתית הנחשבת למעשה אסור בעל אופי מיני. הוא הוסיף כי אמר את הדברים מתוקף חובתו המוסרית והחברתית כמורה בישיבה ולנוכח קיומו של עניין ציבורי בנעשה במוסד הנתמך כספית על ידי הציבור.
סכסוך על כוח ושליטה
בראש ובראשונה השופטת קסלסי הבהירה כי לאמירה של הנתבע יש משמעות חמורה במיוחד משום שנלווית לה סטיגמה קשה של עבריינות מין. השופטת ציינה כי אדם סביר ששומע את המילים "הטריד עובדת" מוטחות כלפי אדם שזה הרגע פוטר יפרש את הדברים כביצוע מעשי הטרדה מינית. משכך, השופטת קבעה כי אין ספק שמדובר בפרסום לשון הרע.
בהמשך, השופטת קבעה כי הנתבע לא יוכל ליהנות מהגנות החוק. תחילה, היא ציינה כי הנתבע כלל לא נכח באירוע שהחל את הפרשה (נעילת המזכירה במשרדו של התובע). כלומר, לא הייתה לו ידיעה אישית על מה שהתרחש במשרד והוא לא הוכיח בשום צורה כי התובע כלא את מזכירתו במשרד בניגוד לרצונה והטריד אותה מינית או בכלל.
כמו כן, השופטת דחתה את טענת הנתבע באשר לחובתו המוסרית וקבעה כי התבטאותו הייתה על רקע סכסוך בין הצדדים על כוח ושליטה, שירד לפסים אישיים והגיע לכדי עשיית דין עצמי.
לבסוף, השופטת העמידה את סכום הפיצוי על 30 אלף שקל בלבד, וזאת בהתחשב בכך שהיחיד ששמע את הנתבע הוא המנעולן. לפיצוי יתווספו גם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 13,500 שקל.
עו"ד עדי בן שושן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין