צ' נ' ויינגרטן

בפני תביעה נזיקית בגין לשון הרע על סך 142,178 ₪ (כפל הפיצוי המקסימאלי, ללא הוכחת נזק). תביעת לשון הרע מתייחסת למשפט שאמר הנתבע בפני אדם אחר, על התובע: "הוא הטריד כאן עובדת".

השתלשלות האירועים

1. התובע שימש במשך שנים רבות כמנכ"ל עמותת ישיבת "בית אורות" (להלן: העמותה) המפעילה את ישיבת ההסדר "בית אורות" בהר הזיתים בירושלים (להלן: הישיבה). הנתבע מלמד בישיבה ומתגורר בקרוואן המצוי במתחם הישיבה.

    

2. בין חברי העמותה לתובע התגלע סכסוך, מונו חברי ועד חדשים שהתובע כפר במינויים, נעשה ניסיון להפסיק פעילותו של התובע, התובע מצדו הקפיא את חשבון הבנק של העמותה ומנע תשלומים שוטפים של מים וחשמל. נטען כי התובע ניסה למנוע מגורי אברכים בקרוואנים במקום, ביניהם הנתבע.

    

3. הסכסוך בין התובע לאחרים בישיבה "הניב" מספר הליכים משפטיים, ביניהם בקשות לצווי מניעת הטרדה מאיימת (הנתבע לא היה אחד המשיבים), והמרצת פתיחה שהגישה העמותה נגד הנתבע ו-12 נוספים, להצהיר על זהות חברי העמותה (ה"פ (מחוזי י-ם) 25362-04-15). כב' השופט אלכסנדר רון, שהותיר את התובע כחבר עמותה, קיבל מצד שני, הטענה כי נבחרו כדין חברים נוספים, ביניהם אלו ששלחו לתובע את מכתב השימוע ומכתב הפיטורים ושהתובע כפר בסמכותם. ערעור שהגיש התובע על פסק הדין, תלוי ועומד בבית המשפט העליון.

   יש לציין כי התובע הגיש עוד עשר תביעות נוספות בגין לשון הרע נגד אנשים אחרים בישיבה,

   אך הקדמתי המאוחר.

4. ביום 21.1.15 אירע אירוע שפרטיו שנויים במחלוקת ועיקרו הוא נעילת משרד העמותה בפני קהל התלמידים, כשבמשרד יושבים התובע ומזכירתו. ביום 23.1.15 נשלח לתובע הזמנה לשימוע. במכתב נטען כי סירובו לפתוח הדלת גרם לכאורה למזכירה "צער רב, עוגמת נפש, חרדה, ביזוי והשפלה", שכן "היא אישה נשואה והדבר מהווה 'ייחוד' ". התובע כפר בתקינות מינויים וחברותם של חברי הוועד החתומים על המכתב, לא התייצב לשימוע, ואף לא שעה לדרישה לחדול מכל פעילות בעמותה ובשמה.

   ביום 25.1.15 נשלחה אליו הודעת פיטורים. (נספחים לתצהיר הנתבע, עמ' 22-24).