בית המשפט קבע כי הנמל הפר את תקנות הבטיחות בעבודה כשלא דאג לבריאותו של עובד ותיק שנחשף במשך יותר מ-30 שנה לרעש מזיק עד כי שמיעתו נפגעה.
בית משפט השלום בנצרת פסק לפנסיונר של נמל חיפה פיצוי של כ-110 אלף שקל לאחר שהוכיח ששמיעתו נפגעה כתוצאה מחשיפה לרעש בעבודה. השופטת אוסילה אבו-אסעד פסקה פיצוי נמוך יחסית בין היתר משום שהתובע התעורר מאוחר מדי, וחלק מתביעתו התיישנה.
התביעה הוגשה באפריל 2013, בסמוך לחתימת התובע על הסכם פרישה מרצון אחרי 39 שנות עבודה כמחסנאי, שומר ורשם ציוד.
התובע, שאיכות השמיעה שלו נפגעה והוא סובל מטנטון תמידי באוזניים, טען כי מאז שהחל לעבוד בנמל היה חשוף לרשע מזיק וחזק ברחבי הנמל, בעיקר בתקופה שבה נכח פיזית בשטחים התפעוליים, מבלי שסופקו לו אמצעי הגנה נגד רעשים.
כתב ההגנה של נמל חיפה ו"הפניקס" שביטחה אותו בחבות מעבידים הכחיש באופן גורף את טענות התובע. הנתבעים עמדו על כך שהוא לא היה חשוף לרעש מזיק, ודאי לא כזה שהסב לו את פגיעות השמיעה.
ואולם, הטענה המרכזית הייתה כי התביעה התיישנה מזמן כי התובע היה מודע לנזקי השמיעה כבר ב-1998. במענה טען התובע שהנזק שלו התגבש רק בשנים האחרונות, ולכן לא יכול היה לתבוע קודם לכן.
בהמשך הנתבעות טענו כי ממילא לנזק של התובע אין השלכה תפקודית ועובדה שהוא פרש מרצון עקב תאונת עבודה שגרמה לו לבעיות גב, ולא בגלל השמיעה. בסיכומו של דבר הנתבעות הציעו לפצות את התובע לכל היותר ב-10,000 שקל על כאב וסבל.
שקט מוחלט בנמל
השופטת אבו-אסעד פתחה את פסק הדין בקביעה חד-משמעית כי נמל חיפה הפר את תקנות הבטיחות ברעש. השופטת קבעה כי היא מקבלת את עדות התובע שלפיה נחשף לרעשים חזקים ומפורזים בזמן שעבד בקרבת ציוד מכני רועש, במיוחד כשמנגד בחר הנמל "לשמור על שקט מוחלט" בנוגע לאופי העבודה. עניין נוסף היה העובדה שבשנים האחרונות לעבודתו כן סופקו לתובע אטמי אוזניים, מה שמעיד על מודעות לקיומה של סביבת עבודה רועשת.
השופטת קבעה כי הנמל לא עמד בחובות שמטילות עליו התקנות, כמו עריכת בדיקות סביבתיות, נקיטה באמצעי הגנה מפני רעש והדרכת עובדים לגבי אפשרויות ההגנה על בריאותם מפני נזקי הרעש המזיק. משכך, נקבע שנמל חיפה הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כלפי התובע.
לגבי הנזק, השופטת הסתמכה על מומחה רפואי מטעם בית המשפט שחוות דעתו לימדה "על קיומו של קשר סיבתי מובהק בין רובו של הנזק שנגרם לאוזניו של התובע לבין עבודתו בנמל חיפה".
עם זאת, חוות הדעת גם הוכיחה את טענת ההתיישנות של הנתבעות בנוגע לטנטון, שכן עלה ממנה כי הנזק הזה התגבש כבר ב-1998. בשונה, נקבע כי לפחות חלק מהליקוי בשמיעה של התובע התגבש לאט לאט במשך שנות העבודה ולכן מדובר ב"אירוע עוולתי מתמשך" שלא התיישן עדיין.
לפני שנפסקו לתובע הפיצויים השופטת העירה על כך שהתובע לא פירט ולא הוכיח את נזקיו כמו שצריך ולכן היא החליטה לפסוק לו פיצויים גלובאליים על הוצאות רפואיות והפסדי השתכרות, וכמובן גם פיצוי על כאב וסבל.
בסך הכל נפסקו לתובע פיצויים של 104 אלף שקל בנוסף להוצאות משפט של 7,000 שקל ושכר טרחת עו"ד של כ-23 אלף שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד מיכאל קורין
- ב"כ הנתבעות: עו"ד יורם גורי, עו"ד לוטפי סאיג
עו"ד יוסי ניזרי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין