חייל ביחידת עוקץ קיבל אגרוף לפנים במהלך אימון קרב מגע. בהמשך הוא פיתח מחלה הנחשבת ל"כאב הקשה ביותר הידוע לאדם". שופט הכיר בקשר בין השניים
לוחם לשעבר ביחידת עוקץ שהחל לסבול מכאבי ראש קשים מנשוא אחרי אימון צבאי, הוכר לאחרונה כנכה צה"ל על-ידי ועדת ערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) בראשון לציון. יו"ר הוועדה, השופט מוטי פירר, קבע שחרף אי-הוודאות הרפואית ביחס לקשר שבין האגרוף שחטף הצעיר בראשו לבין התפתחות המחלה, הרי שעל הספק, בנסיבות העניין, לפעול לטובתו.
המערער התגייס לצה"ל במרץ 2013 בפרופיל 97, ושובץ לתפקיד לוחם ביחידת עוקץ. כשנה וחצי לאחר מכן, בנובמבר 2014, הוא השתתף באימון קרב מגע אשר בדיעבד ישנה את חייו לנצח. במהלך האימון אחד הלוחמים הלם בו את אגרופו בעוצמה רבה, וכתוצאה מכך ראשו נהדף לאחור.
זמן קצר לאחר החבטה העוצמתית החל המערער לסבול מכאבי ראש חזקים. הוא הופנה למיון ב"אסף הרופא" ועלה חשד שהוא סובל ממיגרנה, אלא שכאבי הראש הוסיפו להתגבר ללא מזור. רק בינואר 2017 - כשנה לאחר שחרורו מצה"ל - אובחן הצעיר לראשונה כסובל ממחלת "כאב ראש מקבצי", הגורמת לסובל ממנה ייסורים קשים. לעתים מתייחסים למחלה זו ככאב הקשה ביותר הידוע לאדם.
כשנתיים לאחר אבחונו במחלת הראש הקשה הגיש הצעיר תביעה לקצין התגמולים להכיר בו כנכה צה"ל, אלא שהיא נדחתה על-סמך חוות דעת רפואית שלפיה מעולם לא הוכח קשר בין כאב ראש מקבצי לבין חבלות ראש.
מכאן הערר שהוגש לוועדה ביולי 2020, במסגרתו ביקש הצעיר לראות במחלה ממנה הוא סובל ככזו שהתפרצה בגלל האגרוף שחטף בצבא ובמילים אחרות, כנכות בצה"ל. את טענותיו סמך על חוות דעת רפואית מטעמו, שלפיה בין היתר בהתחשב בפרק הזמן הקצר אשר חלף מאז החבלה ועד הופעת הכאבים - יש לקבוע כי מתקיים קשר סיבתי בין השניים.
תעלומה רפואית
כחלק מההליך מונה מומחה נייטרלי מטעם הוועדה אשר ממצאיו היו אמביוולנטיים: מבחינה רפואית טהורה הוא העריך שההסתברות לקשר בין האגרוף שחטף המערער לבין התפתחות מחלתו היא נמוכה ביותר, ועומדת על 20%. לעומת זאת, כשהתבקש להעריך את הקשר הסיבתי על סמך ניסיונו הקליני, העיד המומחה ש"מאוד יכול להיות" קשר בין השניים.
לשופט פירר זה הספיק כדי לקבל את הערר ולהכיר בצעיר, "לא בלי לבטים", כנכה צה"ל. אכן, כתב השופט, אין בנמצא אסכולה רפואית מבוססת התומכת בקשר סיבתי ברור בין חבלת ראש לבין התפתחות כאב ראש מקבצי. ואולם מנגד, הדגיש, לא קיימת אסכולה השוללת את הקשר הסיבתי האמור.
בסופו של יום עוצמת האגרוף בשילוב סמיכות הזמנים בינו לבין פרוץ המחלה, הם שהובילו את השופט לפסוק לטובת הצעיר. "יש להעניק משקל לעוצמת המכה כפי שניתן לראות בסרטון הווידאו המתעד את מעגל הקרבות בו השתתף המערער. כמו כן, לא ניתן להתעלם מסמיכות הזמנים החריגה בין מועד החבלה להופעת הכאב – שבועות ספורים בלבד", כתב.
לזאת הוסיף השופט את העובדה שלפני מכת האגרוף המערער לא סבל מכאבים דומים, וכי מדובר באירוע קיצוני בולט וחריג במהלך שירות צבאי קצר.
"בסוף הדרך נותרנו מרכינים ראשינו בענווה בפני תעלומה רפואית בלתי פתורה", הודה השופט. הוא הסביר שבתביעות מכוח חוק הנכים בתי המשפט נוטים לפרשנות לטובת הנכה, וכי אף במקרה שלפניו - על הספק בנוגע לקשר שבין מכת האגרוף לבין פרוץ מחלת הראש, לפעול לטובת המערער.
לפיכך השופט הכיר בצעיר כנכה צה"ל ופסק לטובתו הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.
- ב"כ המערער: עו"ד ענבל אברהמי דרוקר
- ב"כ המשיב: עו"ד ג'וי למבז (פרקליטות מחוז מרכז)
שרון מאירי עו"ד ומגשר
עוסק/ת ב-
צבא ומשרד הבטחון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.