י.מ. נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

לפנינו ערעור על החלטת המשיב מיום 26.5.20, בה דחה את תביעת המערער להכרה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] ("חוק הנכים"), מהטעם שלא הוכח קשר סיבתי בין החבלה בה נחבל ביום 11.11.14 במהלך אימון צבאי, לבין כאבי הראש מהם הוא סובל.

המחלה ממנה סובל המערער ואשר פרצה בסמוך לאחר החבלה, מכונה "כאב ראש מקבצי" (Cluster Headache - להלן לשם הקיצור: "C.H"), והיא מאופיינת בהתקפי כאב עזים, המופיעים לרוב בפתאומיות וגורמים לסובל מהם ייסורים קשים. הכאב מורגש בצד אחד של הראש, בדרך כלל מאחורי העין, עוצמת הכאב נחשבת לקשה מבין כל כאבי הראש, ולעיתים מתייחסים לכאב הראש המקבצי ככאב הקשה ביותר הידוע לאדם.

עניינו של ערעור זה אפוא, בשאלת הקשר הסיבתי בין החבלה שאירעה במהלך האימון הצבאי, לבין המחלה שפרצה בגופו של המערער בסמוך לאחר מכן.

תמצית הרקע העובדתי וטענות הצדדים

1. המערער התגייס לצה"ל בפרופיל 97 ביום 12.3.13 ושובץ לתפקיד לוחם ביחידת עוקץ. במסגרת אימוניו השתתף בין היתר בקרבות איגרוף קבוצתיים, המכונים "מעגלי קרבות". סרטון וידאו המתעד מעגל קרבות בו השתתף ביום 11.11.14, נראה המערער כשהוא מוקף בחבריו ליחידה כשהם חובטים בו באגרופיהם משך שניות ארוכות. החיילים שהשתתפו בקרבות האימונים צוידו בכפפות איגרוף ובאמצעי הגנה שונים המכסים באופן חלקי אזורים שונים בגופם ובפניהם. בסרטון ניתן להבחין כי במהלך הקרב, אחד הלוחמים חבט במערער בעוצמה רבה בחלק השמאלי של קדמת פניו, וכתוצאה מכך ראשו נהדף לאחור ("החבלה").

2. זמן קצר לאחר מכן החל המערער לסבול מכאבי ראש חזקים. תחילה נמנע מלהתלונן היות שרצה לסיים את מסלול ההכשרה, אולם לאחר שהתגברו הכאבים, נבדק בידי רופא היחידה. בסיכום הביקור אצל הרופא מיום 4.1.15 נרשם כי המערער "מתלונן מזה כחודש על כאבי ראש חזקים, תמיד בבקרים, בצד הימני של הראש" (עמ' 62 לתיק הרפואי). בעקבות זאת הופנה המערער לחדר מיון בבית החולים אסף הרופא ואושפז במחלקה הנוירולוגית, בה נערכו לו בדיקות שונות. תחילה נרשם חשד למיגרנה, אולם כאבי הראש הוסיפו להתגבר ללא מזור. לאחר זמן הורד הפרופיל הרפואי שלו ובחודש מרץ 2016 השתחרר מצה"ל. רק בחודש ינואר 2017 אובחן לראשונה כסובל מ- C.Hבגרסתו האפיזודית (להבדיל מהגרסה הכרונית), ובחודש פברואר 2019 הגיש את תביעתו להכרה לקצין התגמולים.

3. המשיב דחה את התביעה, זאת בהסתמך על חוות דעתה של ד"ר שלומית יוסט-כ"ץ, אשר קבעה כי לא הוכח מעולם קשר בין כאב ראש מקבצי לבין חבלות ראש. תוארו אמנם בספרות מספר מקרים של כאב מסוג C.H שהופיע לאחר טראומה, אולם גם במקרים אלו מצוין כי אין הוכחה ברורה לקשר בין הטראומה לבין כאב הראש, ומכל מקום הדבר אינו עולה לכדי "אסכולה רפואית". לפיכך לא ניתן לקבוע קשר בין החבלה לבין המחלה ממנה סובל המערער.

4. במסגרת הערעור ביקש המערער להסתמך על חוות דעתו של ד"ר יעקב וידנפלד, אשר קבע כי לנוכח תיאורי המקרים בספרות הרפואית הקושרים בין חבלת ראש לבין התפתחות המחלה, ובהתחשב בפרק הזמן הקצר שחלף מאז החבלה ועד הופעת הכאבים, יש לקבוע כי מתקיים קשר סיבתי בין השניים.

   חוות דעת מומחה הוועדה

5. לנוכח חוות הדעת הסותרות, מונה מטעם הוועדה ד"ר אריה קוריצקי, מומחה בנוירולוגיה, אשר ליווה במהלך שנותיו כרופא, חולי C.H רבים ("המומחה"). הוא בדק את המערער, הגיש את חוות דעתו ואף נחקר עליה ארוכות בדיון שהתקיים ביום 15.1.25. מחוות דעתו, מתשובותיו לשאלות ההבהרה ומעדותו בבית המשפט, מתקבלת התמונה הבאה:

6. המערער סובל מ-C.H בצורתה האפיזודית (קיימת אפשרות לפיה מאז מועד הבדיקה בידי המומחה ועד היום התפתחה המחלה לכדי צורתה הכרונית), כאשר כל תקופת מקבץ נמשכת כחודש וחצי, בהם מופיע התקף אחד קשה ליממה, הנמשך כשעתיים. עם תום המקבץ נעלמים ההתקפים למשך כ-9-10 חודשים, עד לתקופת המקבץ הבאה.

7. ככלל, כאב ראש מקבצי מופיע בשכיחות נמוכה מאוד לאחר חבלה, ורוב האזכורים לכך בספרות הם תיאורי מקרים בלבד. עבודת המחקר הגדולה ביותר נעשתה בעניין בשנת 2020 וכללה ניתוח של 26 מקרים בלבד של C.H, שהופיעו עד 7 ימים לאחר חבלת ראש. המחקר ניסה לאפיין את התבטאות כאבי הראש המקבציים לאחר חבלה: מתוך 26 המקרים, רק 3 היו אפיזודיים ושניים ספק אפיזודיים, כל היתר החלו בצורה כרונית. ככלל, בספרות הרפואית מתוארים מקרים בודדים בהם נמצא קשר בין חבלת ראש להופעת C.H.