בניגוד לקצין התגמולים והמומחה מטעמה, ועדת הערר שוכנעה כי דווקא מתקיים קשר סיבתי בין שירותו הצבאי הממושך של הגשש לבין הכאבים בגבו התחתון
ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) שבבית משפט השלום בחיפה הכירה לאחרונה בכאבי גב של גשש לשעבר אשר שירת במגוון גזרות לאורך כחצי יובל, כנכות בצה"ל. בכך שינתה הוועדה, בראשות השופטת כאמלה ג'דעון, מהחלטת קצין התגמולים ומעמדת המומחה מטעמה כי תנאי השירות - לרבות שתי תאונות ספציפיות עליהן הצביע המערער כמחוללות את כאבי הגב - אינם קשורים לנכותו.
המערער (48) התגייס לצה"ל באוגוסט 1995 ושירת כגשש במשך 23 שנה עד לפרישתו לגימלאות ב-2018. במהלך שירותו הארוך חלש על גזרות הגולן, יהודה ושומרון ורצועת עזה. בשלב מסוים הוא החל לסבול מכאבים בגב ובשל כך פנה לקצין התגמולים בבקשה להכיר בו כנכה צה"ל. האחרון דחה את הבקשה ביוני 2020 ומכאן הערר שהוגש על החלטתו בחודש העוקב.
לטענת המערער, במהלך שירותו כגשש הוא נדרש לעמוד בתנאים פיזיים קשים שכללו בין היתר הליכות מרובות בשטחים לא סלולים עם אפוד קרמי השוקל 30 ק"ג, ביצוע מרדפים ופטרולים וכן פתיחת צירים תוך כדי נסיעה ברכב ללא קפיצים שתפקידם לשכך פגיעות בגב.
באופן ספציפי הצביע המערער על שתי תאונות שעבר במהלך שירותו הצבאי, ככאלו שתרמו לכאבי הגב מהם הוא סובל. האחת בה הועף מהרכב הצבאי בו נסע כתוצאה ממהמורה בדרך ונחבל בגבו. השנייה בה נפל מגובה שני מטר במהלך מרדף ונפצע בכתפו ובגבו.
הגשש לשעבר צירף לערעורו חוות דעת רפואית שלפיה מתקיים קשר מובהק בין תנאי שירותו בצה"ל והתאונות שעבר לבין כאבי הגב שלו, באופן שיש להכיר בו לשיטתו כנכה צה"ל.
קצין התגמולים, מצדו, חזר על עמדתו לפיה כאבי הגב אינם קשורים לשירות הצבאי אלא מדובר בתחלואה ניוונית הנפוצה בקרב בני גילו של המערער. המשיב הוסיף כי לפי הספרות הרפואית הרלוונטית, אין הוכחה שנשיאת משקל על הגוף ונסיעה ברכבי שטח מהווים גורם סיכון להחמרת המחלה.
התגייס בריא
במסגרת ההליך מינתה השופטת ג'דעון מומחה מטעם הוועדה על מנת שיכריע בשאלת הקשר שבין השירות בצה"ל לנכות בגב. מסקנת המומחה הייתה, כעמדת קצין התגמולים, כי השניים אינם קשורים זה בזה. המומחה נימק שתפקיד המערער כגשש לא היה כרוך במאמצים פיזיים חריגים ולכן לא תרם להיווצרות המחלה בגב התחתון.
אלא שהשופטת חלקה על המומחה בנקודה זו: "מהעדויות שהובאו בפנינו עלתה תמונה של שירות אינטנסיבי של המערער, שהיה כרוך בעומסים על הגב אם במסגרת הליכות מרובות ואם במסגרת סיורים רכובים" וכן "שינה עם הציוד במהלך כוננויות".
בתוך כך מפקדו לשעבר של המערער העיד בחקירתו כי מאז התאונה הראשונה - אליה היה עד כנהג הרכב הצבאי שעלה על מהמורה - המערער החל לסבול ממגבלות בגב ובהמשך אף היה לו קשה ללכת הרבה עם האפוד.
לזאת הוסיפה השופטת את העובדה שגם המומחה מטעם הוועדה לא שלל קשר בין הנכות לשירות בהינתן שירות מאומץ, אלא שלשיטתו לא מדובר היה בתפקיד אינטנסיבי. עוד זקפה השופטת כנימוק לקבלת הערעור את העובדה שהגשש לשעבר התגייס לצה"ל בפרופיל 97 כשהוא בריא לחלוטין, ואת השיקול הכללי בדבר אי החמרה עם תובעי נכות בצה"ל.
לפיכך היא קבעה שמתקיים קשר סיבתי מסוג החמרה בשיעור 50% בין כאבי הגב לבין השירות הצבאי, ובכך למעשה הכירה במערער כנכה צה"ל. קצין התגמולים חויב לשלם למערער שכ"ט עו"ד בסך 12 אלף שקל וכן הוצאות משפט.
- ב"כ המערער: עו"ד מ. פסקל
- ב"כ המשיב: עו"ד א. בן אברהם-בוגוד ואח'
עו"ד פליקס פרטוק
עוסק/ת ב-
צבא ומשרד הבטחון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין