חייל שלקה באפילפסיה בגלל מחסור בשעות שינה יוכר כנכה צה״ל

ועדת ערעורים קיבלה את ערעורו של החייל על החלטת קצין התגמולים שלא להכיר בנכותו בטענה כי הגורמים למחלה גנטיים. בפסק הדין נקבע כי המחלה פרצה עקב השירות

ועדת ערעורים לפי חוק הנכים שבבית הדין המנהלי בבאר שבע קיבלה לאחרונה ערעור שהגיש חובש קרבי לשעבר שחלה באפילפסיה. קצין התגמולים סירב להכיר בחייל וטען כי מקור ההתקפים גנטי. הוועדה קבעה כי מכיוון שאין ראיה לתסמיני המחלה לפני הגיוס, וההתקפים הופיעו בסמיכות לחסכי שינה, יש קשר סיבתי בין השירות לבין ההתפרצות.  

החייל לשעבר טען בערעור כי לקה באפילפסיה עקב תנאי השירות ואירועים שהיו כרוכים בחוסר שינה במסגרת תפקידו כחובש קרבי. לדבריו, באוקטובר 2018 במהלך שירותו התרחש ההתקף האפילפטי הראשון כשהוא התעורר כדי לטפל בחייל אך התעלף ונפל ארצה. כתוצאה מהנפילה הוא נחבל ונגרמו לו שברים באף ופריקה בכתף. 

הוא תיאר כי שירותו התאפיין במשמרות ארוכות, לילות ללא שינה בשל דרישות תפקידו ואי שקט מצד חבריו לחדר, תורנויות, שמירות ועבודות רס"ר בכל ימות השבוע. בקשותיו לעבור לחדר פחות הומה ולהקלות בתפקידו לא נענו. 

קצין התגמולים טען כי בדיקת המערער על ידי מומחה לנוירולוגיה העלתה כי הבסיס למחלת האפילפסיה שלו מושפע כנראה מגורמים גנטיים, בעוד חסך השינה עלול להיות רק גורם מדרבן להופעת התקף. עוד צוין כי המערער לא היה מעורב בכל אירוע חריג אליו ניתן לקשור את מחלתו. 

המערער הגיש חוות דעת מטעמו במסגרתה קבעה המומחית כי הוא עבר מספר פעמים בדיקות EEG ובכל התרשימים נמצאה פעילות אפילפטית מוקדית שאינה בעלת מרכיב גנטי. כמו כן ציינה המומחית כי הקשר בין חסך שנה להופעת התקפי אפילפסיה ידוע זמן רב, ובתנאי מעבדה נמצא שחסך שינה במודלים של השריית התקפים בחיות מעלה את הסיכון שאכן החיה תפתח אפילפסיה.

התקפים במהלך השירות

ועדת ערעורים בראשות השופט בדימוס ברוך אזולאי קיבלה את הערעור. הוועדה קבעה כי גרסת המערער שלפיה לכל הפרכוסים קדמו חסכי שינה סמוכים ומשמעותיים, סבירה ומוכחת. 

הוועדה קיבלה את חוות דעת המומחית מטעם המערער שלפיה הופעת ההתקפים אפילפטיים החוזרים במהלך השירות, כפי שעלה בתיעוד הרפואי, משקפים תסמין של מחלת האפילפסיה והתפרצותה הייתה בבסמיכות לחסכי שינה משמעותיים.

באשר לקשר הסיבתי קבעה הוועדה כי מכיוון שהתקפי הפרכוס הופיעו לראשונה במהלך השירות בסמיכות לחסכי שינה, ולאור העובדה שלא הייתה כל ראיה להתפרצות המחלה ותסמיניה לפני הגיוס, יש לראות  את ההתקפים כמשקפים את מחלת האפילפסיה ולזקוף את המחלה במלואה לשירות הצבאי.

לאור זאת קבעה הוועדה כי למערער נגרמה נכות במלואה תוך כד ועקב השירות בשל מחלת האפילפסיה כאמור בחוות דעת המומחית מטעם המערער.

קצין התגמולים חויב בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 15,000 שקל.  

• ב״כ המערער: עו"ד פליקס פרטוק ועו״ד בת אל לוי
• ב״כ המשיב: עו"ד תמר כהן והמתמחה ארז מוצאפי

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין